חיים מטשרנוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:
במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[תפלה]], דרגא גבוה יותר, בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אגדה, אחר תפלת ערבית שיעור [[גמרא]], [[תניא]], גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מ[[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]], ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקדש. ב[[שבת קודש]] היו לומדים מדרש, [[פרקי אבות]], חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש [[אור החיים]] [[פנים יפות]] ו'''באר מים חיים'''), ולפעמים גם פי' מ[[תורה אור]] או [[לקוטי תורה]] וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5125&search=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות אדמו"ר הריי"צ] כרך י"ד ע' קכ"ה}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[תפלה]], דרגא גבוה יותר, בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אגדה, אחר תפלת ערבית שיעור [[גמרא]], [[תניא]], גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מ[[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]], ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקודש. ב[[שבת קודש]] היו לומדים מדרש, [[פרקי אבות]], חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש [[אור החיים]] [[פנים יפות]] ו'''באר מים חיים'''), ולפעמים גם פי' מ[[תורה אור]] או [[לקוטי תורה]] וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5125&search=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות אדמו"ר הריי"צ] כרך י"ד ע' קכ"ה}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]

גרסה מ־12:00, 9 באוקטובר 2016

ספריו

רבי חיים מטשערנאביץ היה תלמיד של המגיד מזלוטשוב, שהיה תלמידו הבעל שם טוב. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם באר מים חיים וספרו סידורו של שבת.

היה ידוע על שם חביבותו המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע.

חיבר את הספר סידורו של שבת המבאר את עומקו של יום השבת ואת הספר באר מים חיים על התורה. ספרו מתאפיין בשפה השוה לכל נפש, והם נלמדים בקביעות בכל מקהלות חסידי פולין.

בספר סידורו של שבת כתב המחבר תשובה לבעל הנודע ביהודה שפקפק על אמירת הלשם יחוד. בתשובה זו מוכיח המחבר כי יסוד הלשם יחוד הוא ממקורות נאמנים ביותר ואי אפשר לבטל את אמירה זו חס ושלום. כמו כן מופיעים בהקדמת הספר תשובות למדניות בעניני עגונות.

במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:

הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור תהלים, עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים משניות אחר התפלה, דרגא גבוה יותר, בין מנחה למעריב אגדה, אחר תפלת ערבית שיעור גמרא, תניא, גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מרבי עקיבא ורשב"י, ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקודש. בשבת קודש היו לומדים מדרש, פרקי אבות, חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש אור החיים פנים יפות ובאר מים חיים), ולפעמים גם פי' מתורה אור או לקוטי תורה וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')

אגרות אדמו"ר הריי"צ כרך י"ד ע' קכ"ה