רמב"ן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==פסקיו== | ==פסקיו== | ||
בחסידות חב"ד קיבלו להלכה את דיעותיו במיוחד בנושא [[תחיית המתים]], ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו [[הרמב"ם]] כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], בנושא זה העדיפו את דעת [[הרמב"ן]] ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים. | בחסידות חב"ד קיבלו להלכה את דיעותיו במיוחד בנושא [[תחיית המתים]], ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו [[הרמב"ם]] כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], בנושא זה העדיפו את דעת [[הרמב"ן]] ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים. | ||
=בתורת הבעל שם טוב== | |||
[[קובץ:אגרת הרמבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת הרמב"ן כפי שתלויה על בית המדרש הרמב"ן בעיר העתיקה]] | |||
מהראשונים היחידים המוזכרים בדברי הבעל שם טוב הוא הרמב"ן. מספר מאמרים של הרמב"ן (שכנראה הבעל שם טוב שמע ממנו בגן עדן העליון) מובאים בספרי תלמידיו: | |||
*והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי. שמעתי מ[[הבעש"ט|מורי]] בשם הרמב"ן, שצוה לבנו, אם יסתפק לך באיזה דבר [מצוה] איך לעשותו כשיש בו דרכים לצדד לכאן ולכאן, או שיש לך ספק אם הוא מצוה או לאו ואם יש לעשותו או למנוע ממנו, <והדבר שיש לאדם הנאה ממנו יכוין למצוא ראי' להתיר האסור, ע"כ> אז תראה קודם כל לסלק מעסק דבר זה הנאת עצמך או כבודך, ואח"כ תראה לצדד לכאן ולכאן, אז השי"ת יודיעך האמת ותלך לבטח, [ודפח"ח]. . . | |||
<וז"ש> [ובזה יובן] והדבר אשר יקשה מכם, [ר"ל הדבר אשר יקשה] שאינכם יודעים איך לעשותו או למנוע [כלל, אם הוא מצוה או לאו], הספק נולד מכם, שיש בו הנאתכם, [כמו לך לכם להנאתכם], משא"כ אם תסלקו מהדבר הנאתכם [וכבודכם] ותקרבון אלי, [שהוא יותר פנימי מן לי], והכוונה שיהיה [רק] לשם שמים בלי שום פניה והנאה, אז ושמעתיו, <אתן לו הבנה> איך יתנהג, וק"ל. | |||
*<מהבעש"ט> לעולם יכנס אדם [לבהכ"נ] שיעור ב' פתחים [ואח"כ יתפלל וכו'], [וביאר] בזוהר שהם מדות היראה ואהבה [והם שיעור שני פתחים, ושמעתי ממורי זלה"ה, כמדומה] בשם הרמב"ן שא"א שיהי' אלו ב' מדות יחד כ"א בעבודת הבורא ית'.{{הערה|1=http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/36&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב לו]}}. | |||
*הקשה הרמב"ן איך ע"י תפלה נשתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יש ח"ו שנוי רצון, וביותר המתפלל עבור חבירו וכו'. ותירץ מורי זלה"ה בשם רבו שהתפלה היא למתק דין בשרשו, לקשר דין המלכות בבינה, ושם הוא אדם אחר וכו' יעו"ש. ומורי זלה"ה ביארו יותר], כי הגזר דין הוא אותיות, ויכול השליח לעשות צירוף אחר [מן אותיות אלו ממש וכו' יעו"ש].{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/87b&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב עמ' פז ב]}}. | |||
*(מהבעש"ט) בשם הרמב"ן <ז"ל> שאמר לבנו שידע בעצמו שאם בעסקו בתורה עוסק בה לשמה, כשיתמלא יראה ואהבה בעוסקו בתורה ידע שתורתו עולה לרצון לפניו ית' [וכו']... | |||
*<בשם> הרמב"ן ולא תגעל נפשי אתכם ... לקשר ראיה ושמיעה והילוך הגשמי ברוחני כו'. | |||
בשיחת אדמו"ר מוהריי"צ הוא מגדיר את הבעל שם טוב כממשיך דרך האהבת ישראל של הרמב"ן{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/289&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F מובא בכתר שם טוב]}}: "מורנו הבעל שם טוב איז דער גייסטיגער יורש פון דעם אַלעמען באַוואוסטען עין טוב און אוהב ישראל, דער רמב"ן – ר' משה בן נחמן – וואָס געפינט אַ טרייסט וואָרט צו די ליידענדע אידען אין זיין צייט, ווען עס האָט געבושעוועט די גזירת השמד, און האָט אויסגעשטרעקט אַ טרייסט האַנט צו די אנוסים, און האָט זיי צוריק געבראַכט אין אידישען לאַגער". | |||
ייתכן שכוונתו לדברים הידועים של הרמב"ן באגרתו הודות החובה לדון לכף זכות כל יהודי. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ראשונים}} | {{ראשונים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה :מקובלים]] | [[קטגוריה :מקובלים]] | ||