צבי: הבדלים בין גרסאות בדף
(Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים במבט החסידות לקטגוריה:טבע הבריאה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ריצתו של הצבי מיוחדת גם בכך שלרוב מהירותו אין אדם יכול לרכב עליו בדרך ריצתו בשונה מריצת הסוס, כי הוא למעלה מסדר ההשתלשלות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=3aebb142-8814-4d1f-90b8-c922fe63646c&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99&pgnum=222 רשימות חוברת ו'].}}. | ריצתו של הצבי מיוחדת גם בכך שלרוב מהירותו אין אדם יכול לרכב עליו בדרך ריצתו בשונה מריצת הסוס, כי הוא למעלה מסדר ההשתלשלות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=3aebb142-8814-4d1f-90b8-c922fe63646c&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99&pgnum=222 רשימות חוברת ו'].}}. | ||
ארז"ל על פסוק ברח דודי ודמה לך לצבי וגו' מה צבי מחזיר ראשו לאחוריו. דהיינו כמו למשל שבאדם בעצם ראשו הנה מונח בתוכו מוח ושכלו ובינתו וכשמחזיר עצם ראשו לאחוריו, הנה גם המוח אשר בתוכו ורוח שכלו ובינתו נמשכין אחריו כך כביכול המשיך הקב"ה והלביש רצונו וחכמתו במקום אחוריו שהם בחינת חיצוניות דהיינו בענינים גשמיים כמו בבהמות ב[[סדר קדשים]]. ובמעות בסדר נזיקין. דפנימית רצונו וחכמתו ית' מלובשים בהם וגם מדותיו ית' הם נמשכים אחריהם מאליהם וממילא, כמ"ש השיב אחור ימינו וגו'.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 תורה אור מגילת אסתר צד, ב]}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:טבע הבריאה]] | [[קטגוריה:טבע הבריאה]] | ||
גרסה מ־04:24, 2 באוקטובר 2016
צבי הוא חיה משבעת החיות הטהורות ומותרות באכילה. משמש במקרא ובתלמוד כדוגמא במשלות רבים.
כאשר הצבי רץ, דרכו להביט לאחוריו, ועל כך נאמר "הוי רץ כצבי", שה"רצוא" יהיה על דעת ה"שוב" שאחר כך. ולכן הארבעה שנכנסו לפרדס[1], שהם בן עזאי, בן זומא, אחר לא יצאו ממנו בשלום מלבד רבי עקיבא שהרצוא שלו היה בבחינת רצוא ושוב.
ריצתו של הצבי מיוחדת גם בכך שלרוב מהירותו אין אדם יכול לרכב עליו בדרך ריצתו בשונה מריצת הסוס, כי הוא למעלה מסדר ההשתלשלות[2].
ארז"ל על פסוק ברח דודי ודמה לך לצבי וגו' מה צבי מחזיר ראשו לאחוריו. דהיינו כמו למשל שבאדם בעצם ראשו הנה מונח בתוכו מוח ושכלו ובינתו וכשמחזיר עצם ראשו לאחוריו, הנה גם המוח אשר בתוכו ורוח שכלו ובינתו נמשכין אחריו כך כביכול המשיך הקב"ה והלביש רצונו וחכמתו במקום אחוריו שהם בחינת חיצוניות דהיינו בענינים גשמיים כמו בבהמות בסדר קדשים. ובמעות בסדר נזיקין. דפנימית רצונו וחכמתו ית' מלובשים בהם וגם מדותיו ית' הם נמשכים אחריהם מאליהם וממילא, כמ"ש השיב אחור ימינו וגו'.[3].
הערות שוליים
- ↑ חגיגה י"ד ע"ב
- ↑ רשימות חוברת ו'.
- ↑ תורה אור מגילת אסתר צד, ב