משולם ידידיה קוראטין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב ה[[חסיד]] | הרב ה[[חסיד]] '''משולם ידידיה גוטליב קוראטין''' ע"ה נולד בערך בשנת [[תרמ"ה]] בעיירה [[דיסנה]] אשר בפלך וויטבסק. הוריו היו אנשים פשוטים, ואביו ר' יהושע התפרנס בעיקר מרוכלות וממלמדות. | ||
== בבית אחיו == | == בבית אחיו == | ||
בטרם הגיע שילם למצוות מת עליו אביו והוא ואמו עברו לגור בבית אחד מאחיו שהיה עשיר,. | |||
בבית אחיו הכניסוהו ללמוד בגימנסיה. בהיותו נער כשרוני הצטיין בלימודיו ועלה על בני אחיו שהיו בני גילו. | |||
== בתומכי תמימים == | |||
כעבור זמן הזמינה אותו אחותו לביתה ובהיותו אצלה שידלה אותו ביחד עם בעלה ר' [[ישראל טופאז]] שנמנה עם [[חסיד]]י [[חב"ד]], לנסוע ל[[ליובאוויטש]] לישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]". | |||
ב[[קיץ]] [[תרס"א]] נסע ר' משולם לליובאוויטש וביקש להתקבל ל[[ישיבה]], אך מחוסר בגדים מתאימים נסע לשם במדי הגימנסיה שלו כאשר סמל הגימנסיה על כובעו. | |||
בעקבות כך, סירב בתחילה ה[[משפיע]] בישיבה הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] לקבלו. ר' שילם פרץ בבכי בהביעו רצונו להיכנס לישיבה ובסופו של דבר התקבל ללמוד ב[[תומכי תמימים הארדשיץ|מחלקת הישיבה בעיר הראדישץ]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] בהנהלתו של המשפיע הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. | |||
לאחר שנתיים, בשנת [[תרס"ג]], נסע ר' שילם ל[[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרס"ה]] מונה כחבר ב"[[ועד תלמידי הישיבה]]" וכ[[חוזר]] ראשי. | |||
== עבודתו בישיבה == | |||
לאחר [[חג השבועות]] [[תרס"ה]] נישא ר' שילם לאשתו הרבנית גוטא ביילא בת הרב [[מנחם מענדל היילביץ]] רבה של [[זעמבין]]. | |||
לאחר נישואיו שאלו את השאלות שהתעוררו ב[[בית הרב]] את ר' שילם, זאת למרות שהמו"צ ב[[ליובאוויטש]] היה ר' [[דוד יעקבסון]]. | |||
לאחר [[ | |||
בחורף [[תרע"ב]] מונה ר' שילם למשגיח ו[[משפיע]] ראשי, והייתה לו השפעה מכרעת על הבחורים. | בחורף [[תרע"ב]] מונה ר' שילם למשגיח ו[[משפיע]] ראשי, והייתה לו השפעה מכרעת על הבחורים. | ||
בשנת תרע"ב נולד | בשנת תרע"ב גם נולד בנו בכורו ר' [[אברהם יהושע קוראטין]] ולאחר שנתיים נולד לו בן נוסף - ר' [[שניאור זלמן קוראטין]]. | ||
לאחר שנה וחצי נולדה לו ביתו גב' טריינא. | לאחר שנה וחצי נולדה לו ביתו גב' טריינא. | ||
בשנת [[תרע"ח]] בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] יצא ר' שילם כ[[שד"ר]] עבור [[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה]]. | בשנת [[תרע"ח]] בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] יצא ר' שילם כ[[שד"ר]] עבור [[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה]]. | ||
| שורה 38: | שורה 30: | ||
== פטירתו == | == פטירתו == | ||
באותה שנה חלה ר' שילם במחלת מעיים קשה, וב[[שבת]] פרשת שופטים, ה' [[אלול]] [[תרע"ט]] נפטר, והוא בן ל"ד שנים בלבד. | באותה שנה חלה ר' שילם במחלת מעיים קשה, וב[[שבת]] פרשת שופטים, ה' [[אלול]] [[תרע"ט]] נפטר, והוא בן ל"ד שנים בלבד. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*'''[[ר' שילם (ספר)]]''' - [[שמואל קראוס]], [[קראון הייטס]] [[תשרי]] [[תש"ס]]. | *'''[[ר' שילם (ספר)]]''' - [[שמואל קראוס]], [[קראון הייטס]] [[תשרי]] [[תש"ס]]. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קוארטין משולם ידידיה]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קוארטין משולם ידידיה]] | ||
גרסה מ־17:22, 2 ביוני 2009
הרב החסיד משולם ידידיה גוטליב קוראטין ע"ה נולד בערך בשנת תרמ"ה בעיירה דיסנה אשר בפלך וויטבסק. הוריו היו אנשים פשוטים, ואביו ר' יהושע התפרנס בעיקר מרוכלות וממלמדות.
בבית אחיו
בטרם הגיע שילם למצוות מת עליו אביו והוא ואמו עברו לגור בבית אחד מאחיו שהיה עשיר,. בבית אחיו הכניסוהו ללמוד בגימנסיה. בהיותו נער כשרוני הצטיין בלימודיו ועלה על בני אחיו שהיו בני גילו.
בתומכי תמימים
כעבור זמן הזמינה אותו אחותו לביתה ובהיותו אצלה שידלה אותו ביחד עם בעלה ר' ישראל טופאז שנמנה עם חסידי חב"ד, לנסוע לליובאוויטש לישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש".
בקיץ תרס"א נסע ר' משולם לליובאוויטש וביקש להתקבל לישיבה, אך מחוסר בגדים מתאימים נסע לשם במדי הגימנסיה שלו כאשר סמל הגימנסיה על כובעו.
בעקבות כך, סירב בתחילה המשפיע בישיבה הרב שמואל גרונם אסתרמן לקבלו. ר' שילם פרץ בבכי בהביעו רצונו להיכנס לישיבה ובסופו של דבר התקבל ללמוד במחלקת הישיבה בעיר הראדישץ הסמוכה לליובאוויטש בהנהלתו של המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין.
לאחר שנתיים, בשנת תרס"ג, נסע ר' שילם לליובאוויטש. בשנת תרס"ה מונה כחבר ב"ועד תלמידי הישיבה" וכחוזר ראשי.
עבודתו בישיבה
לאחר חג השבועות תרס"ה נישא ר' שילם לאשתו הרבנית גוטא ביילא בת הרב מנחם מענדל היילביץ רבה של זעמבין.
לאחר נישואיו שאלו את השאלות שהתעוררו בבית הרב את ר' שילם, זאת למרות שהמו"צ בליובאוויטש היה ר' דוד יעקבסון.
בחורף תרע"ב מונה ר' שילם למשגיח ומשפיע ראשי, והייתה לו השפעה מכרעת על הבחורים.
בשנת תרע"ב גם נולד בנו בכורו ר' אברהם יהושע קוראטין ולאחר שנתיים נולד לו בן נוסף - ר' שניאור זלמן קוראטין.
לאחר שנה וחצי נולדה לו ביתו גב' טריינא.
בשנת תרע"ח בעת מלחמת העולם הראשונה יצא ר' שילם כשד"ר עבור הישיבה.
בשנת תרע"ט עברה הישיבה - ור' שילם ומשפחתו איתה - לקרמנצ'וג.
פטירתו
באותה שנה חלה ר' שילם במחלת מעיים קשה, ובשבת פרשת שופטים, ה' אלול תרע"ט נפטר, והוא בן ל"ד שנים בלבד.