לקוטי שיחות – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
מ החלפת טקסט – "הסתלקות " ב־"הסתלקות "
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 20: שורה 20:
בסביבות [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. תבע הרבי רבות מהחסידים ללכת לומר דברי [[חסידות]] בבתי הכנסת, החסידים ביקשו שהרבי יגיה אחת משיחותיו מהשנים שעברו על פרשת השבוע, על-מנת שיהיה בידם חומר מוכן לומר, הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע קונטרסים שנקראו אז בשם 'תוכן עניינים לחזרת דא"ח בבתי כנסיות'. שיחות אלו יצאו במשך שנה (והודפסו לאחר-מכן בשני הכרכים הראשונים של לקוטי שיחות).
בסביבות [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. תבע הרבי רבות מהחסידים ללכת לומר דברי [[חסידות]] בבתי הכנסת, החסידים ביקשו שהרבי יגיה אחת משיחותיו מהשנים שעברו על פרשת השבוע, על-מנת שיהיה בידם חומר מוכן לומר, הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע קונטרסים שנקראו אז בשם 'תוכן עניינים לחזרת דא"ח בבתי כנסיות'. שיחות אלו יצאו במשך שנה (והודפסו לאחר-מכן בשני הכרכים הראשונים של לקוטי שיחות).


שנת [[תשכ"ג]], היתה שנת הק"ן להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], הרבי עשה [[שטורעם]] גדול למעלת שנה זו, ושוב היתה התעוררות מחודשת להפצת השיחות. הרבי המשיך להגיה את השיחות, (אלו נקבצו בשני הכרכים ג-ד של לקוטי שיחות). לאחר מכן היתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.
שנת [[תשכ"ג]], היתה שנת הק"ן ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], הרבי עשה [[שטורעם]] גדול למעלת שנה זו, ושוב היתה התעוררות מחודשת להפצת השיחות. הרבי המשיך להגיה את השיחות, (אלו נקבצו בשני הכרכים ג-ד של לקוטי שיחות). לאחר מכן היתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.


ארבעת הכרכים הראשונים נערכו על ידי הרב אליהו חיים קרליבך והרב [[אוריאל צימער]] ונדפסו על ידי [[צא"ח]] ב[[ארה"ב]] ואחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[ועד להפצת שיחות]], ורק אחרי שנדפסו ארבעת הכרכים הם קיבלו את השם 'לקוטי שיחות' כשקודם לכן הם נקראו 'רעיונות לחזרת דא"ח בבתי כנסיות'.
ארבעת הכרכים הראשונים נערכו על ידי הרב אליהו חיים קרליבך והרב [[אוריאל צימער]] ונדפסו על ידי [[צא"ח]] ב[[ארה"ב]] ואחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[ועד להפצת שיחות]], ורק אחרי שנדפסו ארבעת הכרכים הם קיבלו את השם 'לקוטי שיחות' כשקודם לכן הם נקראו 'רעיונות לחזרת דא"ח בבתי כנסיות'.


לאחר הסתלקות אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], החל הרבי [[התוועדות|להתוועד]] בכל שבת ולהקדיש בכל [[התוועדות]] שיחה מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. בתקופה ההיא (משבת נח ועד שבת וישלח) הגיה הרבי מדי שבוע את כל ההתוועדות, מיד לאחר השבת.
לאחר [[הסתלקות]] אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], החל הרבי [[התוועדות|להתוועד]] בכל שבת ולהקדיש בכל [[התוועדות]] שיחה מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. בתקופה ההיא (משבת נח ועד שבת וישלח) הגיה הרבי מדי שבוע את כל ההתוועדות, מיד לאחר השבת.


בשנת [[תשכ"ז]] החליט הרב [[בן ציון שם טוב]] לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, הוא חידש והרחיב את פעילות ה[[ועד להפצת שיחות]]. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס ולהפיץ את אחת השיחות שהוגהו מהשנים שעברו ברחבי [[ניו יורק]], כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, כתב הרבי בעצמו על דף-השער של הקונטרס את צמד-המלים "לקוטי שיחות", וציין למטה להוסיף את סמל [[קה"ת]]. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.
בשנת [[תשכ"ז]] החליט הרב [[בן ציון שם טוב]] לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, הוא חידש והרחיב את פעילות ה[[ועד להפצת שיחות]]. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס ולהפיץ את אחת השיחות שהוגהו מהשנים שעברו ברחבי [[ניו יורק]], כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, כתב הרבי בעצמו על דף-השער של הקונטרס את צמד-המלים "לקוטי שיחות", וציין למטה להוסיף את סמל [[קה"ת]]. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.