12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – "הסתלקותו" ב־"הסתלקותו"
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"") |
מ (החלפת טקסט – "הסתלקותו" ב־"הסתלקותו") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== תולדות החסידות == | == תולדות החסידות == | ||
לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקרלין ב[[כ"א כסלו תש"ו]], ולו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הקטן קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך [[שוחט]] מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (דער אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר | לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקרלין ב[[כ"א כסלו תש"ו]], ולו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הקטן קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך [[שוחט]] מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (דער אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר [[הסתלקות]]ו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים. | ||
לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי [[אהרן רוזנפלד]] - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קרלין. | לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי [[אהרן רוזנפלד]] - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קרלין. | ||