יחוד או"א: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות ") |
מ (החלפת טקסט – "ספירת החכמה " ב־"ספירת החכמה ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת [[הקבלה]] והחסידות, והכונה בזה ל[[ספירת החכמה]] ו[[ספירת הבינה]], והן הם "אב ואם" - ביחס למידות העליונות, ורמוזות באותיות י"ה של [[שם הוי"ה]], שבזיווגן והתחברותן - משפיעה ספירת החכמה בספירת הבינה, והן מולידות את המדות העליונות, כמו [[מידת החסד]] או [[מידת הגבורה]], ועל ידי זה באה ההשפעה לעולם. | או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת [[הקבלה]] והחסידות, והכונה בזה ל[[ספירת החכמה]] ו[[ספירת הבינה]], והן הם "אב ואם" - ביחס למידות העליונות, ורמוזות באותיות י"ה של [[שם הוי"ה]], שבזיווגן והתחברותן - משפיעה [[ספירת החכמה]] בספירת הבינה, והן מולידות את המדות העליונות, כמו [[מידת החסד]] או [[מידת הגבורה]], ועל ידי זה באה ההשפעה לעולם. | ||
השפעת ספירת החכמה בספירת הבינה - פועל שיהיה [[ביטול היש]] ל[[אור אין סוף]] ב"ה, עד שאינו תופס מקום כלל, וכענין שאמר [[משה רבינו]] - "ונחנו מה", שהוא הביטול המוחלט, כי החכמה הוא בחינת אין, כמו שכתוב: "והחכמה מאין תמצא", ו"חכמה" נוטריקון "כח - מה", היינו, כח הביטול, ואילו הבינה הוא בחינת יש שענינה השגה והבנת השכל, שהיא מציאות מוגדרת, וכמו השגת אלקות של ה[[נשמה|נשמות]] ב[[גן עדן]], שנאמר על-זה "להנחיל לאוהבי יש", ועל ידי זה היחוד של או"א שהן [[חכמה]] ובינה, נעשה יחוד אין ויש - שהיש בטל לאין - להיות גילוי בחינת אין ביש. | השפעת [[ספירת החכמה]] בספירת הבינה - פועל שיהיה [[ביטול היש]] ל[[אור אין סוף]] ב"ה, עד שאינו תופס מקום כלל, וכענין שאמר [[משה רבינו]] - "ונחנו מה", שהוא הביטול המוחלט, כי החכמה הוא בחינת אין, כמו שכתוב: "והחכמה מאין תמצא", ו"חכמה" נוטריקון "כח - מה", היינו, כח הביטול, ואילו הבינה הוא בחינת יש שענינה השגה והבנת השכל, שהיא מציאות מוגדרת, וכמו השגת אלקות של ה[[נשמה|נשמות]] ב[[גן עדן]], שנאמר על-זה "להנחיל לאוהבי יש", ועל ידי זה היחוד של או"א שהן [[חכמה]] ובינה, נעשה יחוד אין ויש - שהיש בטל לאין - להיות גילוי בחינת אין ביש. | ||
המיוחד בזיווג או"א לעומת [[זיווג זו"ן]] (זכר ונוקבא - המידות העליונות וספירת המלכות), שזיווג או"א הוא זיווג תמידי ונקראים בזוהר - "תרין רעין דלא מתפרשין" (שני רעים שאינם פורשים זה מזה לעולם), ואילו זו"ן - זיווגם הוא רק לפרקים. | המיוחד בזיווג או"א לעומת [[זיווג זו"ן]] (זכר ונוקבא - המידות העליונות וספירת המלכות), שזיווג או"א הוא זיווג תמידי ונקראים בזוהר - "תרין רעין דלא מתפרשין" (שני רעים שאינם פורשים זה מזה לעולם), ואילו זו"ן - זיווגם הוא רק לפרקים. | ||
גרסה מ־01:32, 23 בספטמבר 2016
או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת הקבלה והחסידות, והכונה בזה לספירת החכמה וספירת הבינה, והן הם "אב ואם" - ביחס למידות העליונות, ורמוזות באותיות י"ה של שם הוי"ה, שבזיווגן והתחברותן - משפיעה ספירת החכמה בספירת הבינה, והן מולידות את המדות העליונות, כמו מידת החסד או מידת הגבורה, ועל ידי זה באה ההשפעה לעולם.
השפעת ספירת החכמה בספירת הבינה - פועל שיהיה ביטול היש לאור אין סוף ב"ה, עד שאינו תופס מקום כלל, וכענין שאמר משה רבינו - "ונחנו מה", שהוא הביטול המוחלט, כי החכמה הוא בחינת אין, כמו שכתוב: "והחכמה מאין תמצא", ו"חכמה" נוטריקון "כח - מה", היינו, כח הביטול, ואילו הבינה הוא בחינת יש שענינה השגה והבנת השכל, שהיא מציאות מוגדרת, וכמו השגת אלקות של הנשמות בגן עדן, שנאמר על-זה "להנחיל לאוהבי יש", ועל ידי זה היחוד של או"א שהן חכמה ובינה, נעשה יחוד אין ויש - שהיש בטל לאין - להיות גילוי בחינת אין ביש.
המיוחד בזיווג או"א לעומת זיווג זו"ן (זכר ונוקבא - המידות העליונות וספירת המלכות), שזיווג או"א הוא זיווג תמידי ונקראים בזוהר - "תרין רעין דלא מתפרשין" (שני רעים שאינם פורשים זה מזה לעולם), ואילו זו"ן - זיווגם הוא רק לפרקים.
לפיכך מזיווג זו"ן יכולה להיות גם יניקה לחיצונים (לקליפות), מה שאין כן מיחוד או"א - בחינת י"ה - אי-אפשר שתהיה יניקה לחיצונים ח"ו.
תהליך זה של יחוד החכמה והבינה - תקף בספירות העליונות שבעולם האצילות ובכל העולמות הרוחניים, ובדוגמת זה גם בכוחות הנפש שבאדם.
ראו גם
מקורות לעיון:
תניא פ"ג, לקוטי תורה שמות ו' ע"ב, ספר המאמרים מלוקט ב' ע' עז ואילך, מלוקט ד' ע' שמח.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")