מלאכת צובע: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''מלאכת צובע''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת שכן במשכן היו צובעין את התכלת על ידי סממנים בצירוף ...") |
מ (החלפת טקסט – "היצר הרע " ב־"היצר הרע ") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בגמרא מובא שני דיעות "שוחט משום מאי מחייב?" דעה אחת (של רב) מחייבת משום "נטילת נשמה", ודעה נוספת (של שמואל) מחייבתו גם משום צובע. | בגמרא מובא שני דיעות "שוחט משום מאי מחייב?" דעה אחת (של רב) מחייבת משום "נטילת נשמה", ודעה נוספת (של שמואל) מחייבתו גם משום צובע. | ||
===בחסידות=== | ===בחסידות=== | ||
בספרו של בעל ה[[תולדות יעקב יוסף]] מובא: "שמעתי ממורי פירוש הש"ס (שבת דע"ה ע"א) שוחט משום מה מיחייב משום צובע, וחד אמר משום נטילת נשמה, ופריך משום צובע וכו' אלא אף משום נטילת נשמה, כי היצר הרע נידון לעתיד (סוכה דנ"ב ע"א), וקשה הא לכך נברא, וצריך לומר שבשביל זה נענש שעושה עצמו ליצר טוב וכו' ובזה יובן השוחט דעלמא חייב, וקשה הא לכך נברא, ומשני משום צובע שהוא צובע עצמו בדמות יצר טוב ועל ידי זה נוטל נשמה ופריך וכו', ומשני אף נטילת נשמה ודפח"ח{{הערה|בן פורת יוסף דקכ"ז ע"א}}. | בספרו של בעל ה[[תולדות יעקב יוסף]] מובא: "שמעתי ממורי פירוש הש"ס (שבת דע"ה ע"א) שוחט משום מה מיחייב משום צובע, וחד אמר משום נטילת נשמה, ופריך משום צובע וכו' אלא אף משום נטילת נשמה, כי [[היצר הרע]] נידון לעתיד (סוכה דנ"ב ע"א), וקשה הא לכך נברא, וצריך לומר שבשביל זה נענש שעושה עצמו ליצר טוב וכו' ובזה יובן השוחט דעלמא חייב, וקשה הא לכך נברא, ומשני משום צובע שהוא צובע עצמו בדמות יצר טוב ועל ידי זה נוטל נשמה ופריך וכו', ומשני אף נטילת נשמה ודפח"ח{{הערה|בן פורת יוסף דקכ"ז ע"א}}. | ||
כלומר שדברים אלו על ה[[יצר הרע]] השוחט נשמות ומטמאם משום מאי מחייב? למה יקבל עונש לעתיד לבא? והלא נצטווה על כך? והתירוץ הוא משום צובע, שאומר על מצוה שהיא עבירה ועל עבירה שהיא מצוה, ועל כך לא נצטווה. | כלומר שדברים אלו על ה[[יצר הרע]] השוחט נשמות ומטמאם משום מאי מחייב? למה יקבל עונש לעתיד לבא? והלא נצטווה על כך? והתירוץ הוא משום צובע, שאומר על מצוה שהיא עבירה ועל עבירה שהיא מצוה, ועל כך לא נצטווה. | ||
גרסה מ־07:19, 22 בספטמבר 2016
מלאכת צובע היא אחת מל"ט מלאכות שבת שכן במשכן היו צובעין את התכלת על ידי סממנים בצירוף עם דם החילזון.
בהלכה
אין צביעה באוכלין, ולכן מותר לתת כרכום באוכל למרות שהאוכל נצבע[1].
נחלקו הפוסקים אם מותר ליגוע בידים צבועות - אפילו מפירות כגון תותים - בבגדים שאינם באותם צבע של האוכל, מכיון שהדבר הוא דרך לכלוך, או שמא אסור משום איסור צובע, הכרעת אדה"ז היא כי יש להחמיר בדבר, וכל שכן בבגד שבאותו צבע של המאכל (כגון צבע תותים על בגד אדום)[2].
בקונטרס אחרון[3] מביא אדה"ז את דעת המגן אברהם שדבר שאין דרך כלל לצובעו (כגון ממחטו) אין בהם איסור צביעה אפילו לכתחילה.
שוחט משום צובע
בגמרא מובא שני דיעות "שוחט משום מאי מחייב?" דעה אחת (של רב) מחייבת משום "נטילת נשמה", ודעה נוספת (של שמואל) מחייבתו גם משום צובע.
בחסידות
בספרו של בעל התולדות יעקב יוסף מובא: "שמעתי ממורי פירוש הש"ס (שבת דע"ה ע"א) שוחט משום מה מיחייב משום צובע, וחד אמר משום נטילת נשמה, ופריך משום צובע וכו' אלא אף משום נטילת נשמה, כי היצר הרע נידון לעתיד (סוכה דנ"ב ע"א), וקשה הא לכך נברא, וצריך לומר שבשביל זה נענש שעושה עצמו ליצר טוב וכו' ובזה יובן השוחט דעלמא חייב, וקשה הא לכך נברא, ומשני משום צובע שהוא צובע עצמו בדמות יצר טוב ועל ידי זה נוטל נשמה ופריך וכו', ומשני אף נטילת נשמה ודפח"ח[4].
כלומר שדברים אלו על היצר הרע השוחט נשמות ומטמאם משום מאי מחייב? למה יקבל עונש לעתיד לבא? והלא נצטווה על כך? והתירוץ הוא משום צובע, שאומר על מצוה שהיא עבירה ועל עבירה שהיא מצוה, ועל כך לא נצטווה.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ שו"ע אדה"ז ש"כ
- ↑ סימן ש"כ
- ↑ על סימן ש"ב
- ↑ בן פורת יוסף דקכ"ז ע"א