פאה נכרית – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי" |
מ החלפת טקסט – "הב"ש" ב־"הבית שמואל" |
||
| שורה 173: | שורה 173: | ||
'''וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"''' {{הערת שוליים|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן}}, כתבו להתיר פאה נכרית, על אף שהם נכדי מהר"י קצנלנבוגן שהיה ראש וראשון לאוסרים, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו היתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא". | '''וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"''' {{הערת שוליים|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן}}, כתבו להתיר פאה נכרית, על אף שהם נכדי מהר"י קצנלנבוגן שהיה ראש וראשון לאוסרים, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו היתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא". | ||
והפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו בספריהם לאסור לבישת פאה, הלא הם "באר שבע" והגאון יעב"ץ וסיעתם, '''אסרו גם לבישת מטפחת, והצריכו רדיד עליה''', כמבואר בדברי מהר"י קצנלנבוגן שהביאו | והפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו בספריהם לאסור לבישת פאה, הלא הם "באר שבע" והגאון יעב"ץ וסיעתם, '''אסרו גם לבישת מטפחת, והצריכו רדיד עליה''', כמבואר בדברי מהר"י קצנלנבוגן שהביאו הבית שמואל, וזה לשונו שם: "אף על פי שמכוסה במטפחת דעביד ביחוד לכיסוי השיער, וגם הוא כיסוי מעליא שהוא מכסה לגמרי השערות, אפי' הכי לא סגי, משום דשני כיסויים גמורים בעינן, ודעבידי ביחוד לכיסוי השיער, כמטפחת או סבכה והדומה לה, ועל המטפחת רדיד". ולכן פירש את המשנה ב[[שבת]] שמדובר בפאה נכרית מכוסה, כי לשיטתו צריך שני כיסויים, ואין נפק"מ בין מטפחת לפאה. | ||
וממילא אי אפשר לעשות "פלגינן דיבורא" בשיטתם, ולהביא היום ראיה מהם שהפאה אסורה ללא רדיד עליה, '''ומאידך להתיר לבישת מטפחת שאין עליה רדיד, דלא כדבריהם, ובפרט במטפחות המצויות כיום.''' ורוב אוסרי הפאה כתבו דברים חריפים בחומרת גילוי מקצת שערות. | וממילא אי אפשר לעשות "פלגינן דיבורא" בשיטתם, ולהביא היום ראיה מהם שהפאה אסורה ללא רדיד עליה, '''ומאידך להתיר לבישת מטפחת שאין עליה רדיד, דלא כדבריהם, ובפרט במטפחות המצויות כיום.''' ורוב אוסרי הפאה כתבו דברים חריפים בחומרת גילוי מקצת שערות. | ||