רחיצת פניו ידיו ורגליו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "אח"כ" ב־"אחר כך") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
רחיצה זו של פניו ידיו ורגליו בערב שבת מקורה במסכת שבת: מאי מצוה, דאמר רב יהודה כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעי ע"ש מביאין לו עריבה מלאה חמין ורוחץ בה פניו ידיו ורגליו. | רחיצה זו של פניו ידיו ורגליו בערב שבת מקורה במסכת שבת: מאי מצוה, דאמר רב יהודה כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעי ע"ש מביאין לו עריבה מלאה חמין ורוחץ בה פניו ידיו ורגליו. | ||
מובא בכתבי האר"י ז"ל שזמנה בזמן של כניסת השבת ממש, בזמן שיש עליית העולמות התחתונים לשרשם, ומובא במצת שמורים שער הברכות, כי אע"פ שאין נוהגין אנו ברחיצת הרגלים בימות החול, שזה רק לאנשים רמי מעלה שיש בזה כוונה עמוקה, כמו שמוסבר שם, ואין אנו נוהגים אלא ברחיצת פנים וידים לבד, מכל מקום ברחיצה זו שבערב שבת חייב כל אדם{{הערה|וזה לשונו: אבל בשבת שעולים נה"י דזעיר למעלה כנודע בקבלת שבת בסוד 'רחצתי את רגלי' בשבת, 'איככה אטנפם' | מובא בכתבי האר"י ז"ל שזמנה בזמן של כניסת השבת ממש, בזמן שיש עליית העולמות התחתונים לשרשם, ומובא במצת שמורים שער הברכות, כי אע"פ שאין נוהגין אנו ברחיצת הרגלים בימות החול, שזה רק לאנשים רמי מעלה שיש בזה כוונה עמוקה, כמו שמוסבר שם, ואין אנו נוהגים אלא ברחיצת פנים וידים לבד, מכל מקום ברחיצה זו שבערב שבת חייב כל אדם{{הערה|וזה לשונו: אבל בשבת שעולים נה"י דזעיר למעלה כנודע בקבלת שבת בסוד 'רחצתי את רגלי' בשבת, 'איככה אטנפם' אחר כך בחול, ואז מצוה לאדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בע"ש כמ"ש רז"ל בפ' במה מדליקין. עכלה"ק.}}. | ||
טעם העלאה זו כדי מחלק הרע שב[[קליפת נוגה]] לעלות יחד עם עליית העולמות בשבת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/28/112d&search=%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F תורה אור כי תשא קיב, ד]}}. | טעם העלאה זו כדי מחלק הרע שב[[קליפת נוגה]] לעלות יחד עם עליית העולמות בשבת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/28/112d&search=%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F תורה אור כי תשא קיב, ד]}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] | ||
גרסה מ־00:54, 21 בספטמבר 2016
רחיצת פניו ידיו ורגליו היא רחיצה המוזכרת בגמרא, ועל פי הקבלה יש לנהוג בה גם כיום וכמו שנפסק בשולחן ערוך (אדמו"ר הזקן).
בערב שבת
רחיצה זו של פניו ידיו ורגליו בערב שבת מקורה במסכת שבת: מאי מצוה, דאמר רב יהודה כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעי ע"ש מביאין לו עריבה מלאה חמין ורוחץ בה פניו ידיו ורגליו.
מובא בכתבי האר"י ז"ל שזמנה בזמן של כניסת השבת ממש, בזמן שיש עליית העולמות התחתונים לשרשם, ומובא במצת שמורים שער הברכות, כי אע"פ שאין נוהגין אנו ברחיצת הרגלים בימות החול, שזה רק לאנשים רמי מעלה שיש בזה כוונה עמוקה, כמו שמוסבר שם, ואין אנו נוהגים אלא ברחיצת פנים וידים לבד, מכל מקום ברחיצה זו שבערב שבת חייב כל אדם[1].
טעם העלאה זו כדי מחלק הרע שבקליפת נוגה לעלות יחד עם עליית העולמות בשבת[2].
הערות שוליים
- ↑ וזה לשונו: אבל בשבת שעולים נה"י דזעיר למעלה כנודע בקבלת שבת בסוד 'רחצתי את רגלי' בשבת, 'איככה אטנפם' אחר כך בחול, ואז מצוה לאדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בע"ש כמ"ש רז"ל בפ' במה מדליקין. עכלה"ק.
- ↑ תורה אור כי תשא קיב, ד