גיור: הבדלים בין גרסאות בדף
(Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים במבט החסידות לקטגוריה:אומות העולם) |
(הועבר מגר והורחב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גיור''' הוא תהליך במהלכו אדם שנולד כ[[גוי]] הופך | '''גיור''' הוא תהליך במהלכו אדם שנולד כ[[גוי]] הופך ל[[יהודי]]. גיור מלא, יכול להיעשות רק אצל אדם בוגר (איש מעל גיל 13, ואשה מעל גיל 12) ומרצונו החופשי. הגר מוגדר לאחר השלמת התהליך כ"כקטן שנולד". הגר נלווה ל[[עם ישראל]] וכחלק מהם לכל דבר. זוהי הסיבה שהוא יכול לברך "על ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת '''לאבותינו'''"{{הערה|1= [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], הלכות [[ברכת המזון]].}}. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
וכן הוא גם בכללות הבריאה: לכל דבר נברא ישנו תפקיד ומטרה מיוחדים, שלשמם נברא. ועפ"ז מובן, שליהודי יש תפקיד משלו, ולגוי - להבדיל - יש תפקיד משלו. | וכן הוא גם בכללות הבריאה: לכל דבר נברא ישנו תפקיד ומטרה מיוחדים, שלשמם נברא. ועפ"ז מובן, שליהודי יש תפקיד משלו, ולגוי - להבדיל - יש תפקיד משלו. | ||
==תהליך הגרות== | |||
מהלך הגירות כולל בתוכו שני שלבים: | |||
*[[ברית מילה]] לשם יהדות. | |||
*טבילת גירות. על-ידי כל טבילה ב[[מקווה]] נעשה בניין חדש (שלכן טובלים בין [[ערב שבת]] ל[[שבת קודש]]), כך גם בטבילת [[גר]] (על-דרך [[המבול]] שהגיע ל[[עולם]], כמקווה לקראת בניית העולם מחדש{{הערה|1=[[רשימות הרבי]] חוברת ג' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=f855ddec-ea9b-46f4-956d-58d9d5363c80&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99&pgnum=73 עמ' 67].}}). | |||
בזמן [[בית המקדש]] נדרש הגר להביא גם [[קרבן]] עבור השלמת גירותו. | |||
=== נפש הגר === | |||
למרות שנפש [[אומות העולם]] נלקחות מ[[שלוש קליפות הטמאות]], מתחלפת נפשו ונשמתו של הגר והוא מקבל [[נפש]] ד[[קדושה]], וזה אחד מהפירושים בדברי הגמרא{{הערה|1=[[יבמות]].}} גר שנתגייר כקטן שנולד דמי"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/8/2620&search=%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F+%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A הרבי, [[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסו] ושם: וראה בהקדמת ספר הזהר דף י"ג סע"א וריש עמוד ב' במקור נשמת הגרים.}}. | |||
==חוק מיהו יהודי== | ==חוק מיהו יהודי== | ||
| שורה 15: | שורה 28: | ||
בכל הדורות נלחמו יהודים נגד "מכוני גיור" שגיירו גרים שלא על פי ההלכה הצרופה, ונלחמו נגד צירופם ליהדות. בדורינו, אחת ממלחמותיו הידועות של [[הרבי]] בנושאי גירות, היו למען תיקון חוק '''מיהו יהודי''' שהחלה בשנת [[תש"ל]]. הייתה זו מלחמה עיקשת וממושכת. המלחמה היא תיקון החוק הקובע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או מי שהתגייר. מלחמתו של הרבי היא כי החוק יקבע שיהודי הוא מי ש[[גיור|נתגייר]] '''כהלכה''' דווקא. | בכל הדורות נלחמו יהודים נגד "מכוני גיור" שגיירו גרים שלא על פי ההלכה הצרופה, ונלחמו נגד צירופם ליהדות. בדורינו, אחת ממלחמותיו הידועות של [[הרבי]] בנושאי גירות, היו למען תיקון חוק '''מיהו יהודי''' שהחלה בשנת [[תש"ל]]. הייתה זו מלחמה עיקשת וממושכת. המלחמה היא תיקון החוק הקובע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או מי שהתגייר. מלחמתו של הרבי היא כי החוק יקבע שיהודי הוא מי ש[[גיור|נתגייר]] '''כהלכה''' דווקא. | ||
בשנת [[תשע"ד]] הועלתה הצעת חוק בכנסת שכל רב עם כושר ל[[דיין|דיינות]], או רב עיר שנבחן על | בשנת [[תשע"ד]] הועלתה הצעת חוק בכנסת שכל רב עם כושר ל[[דיין|דיינות]], או רב עיר שנבחן על גרות ו[[מילה]] או [[הרבנות הצבאית|הרב הצבאי הראשי]] יהיו רשאים להקים בית דין לגרות. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה מ־09:24, 20 בספטמבר 2016
גיור הוא תהליך במהלכו אדם שנולד כגוי הופך ליהודי. גיור מלא, יכול להיעשות רק אצל אדם בוגר (איש מעל גיל 13, ואשה מעל גיל 12) ומרצונו החופשי. הגר מוגדר לאחר השלמת התהליך כ"כקטן שנולד". הגר נלווה לעם ישראל וכחלק מהם לכל דבר. זוהי הסיבה שהוא יכול לברך "על ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו"[1].
רקע
על פי הגדרת ההלכה היהודית, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שהוא בעצמו התגייר כהלכה. בלשון התנ"כית היה גם שימוש במונח "התייהדות". כדי לציין מושג זה. גבר שהתגייר מכונה "גר", אישה שהתגיירה מכונה "גיורת". היהדות מבחינה בן גר צדק שהינו יהודי לכל דבר ועניין לבין גר תושב שמקבל על עצמו שבע מצוות בני נח. המקרא עצמו לא מבחין ביניהם ומשתמש באותו מושג - 'גר', וההבחנה היא לפי תוכן הפסוק.
בשנת תש"כ נשאל הרבי, מה דעת החסידות על ענין הגירות?
מענה הרבי היה, כי דעת החסידות היא כדעת היהדות בכלל: מעולם לא התלהבו בני ישראל ההולכים בדרך התורה מגיורם של אינם-יהודים, ובפרט בפרסום. יהודי צריך להיות יהודי טוב, וגוי - להבדיל - צריך להיות גוי טוב. יש לנו די והותר מלאכה לדאוג לכך שיהודים יהיו יהודים טובים, דהיינו, לשפר את מצבם הרוחני של אלו שהם כבר יהודים כל גוף מורכב מאברים רבים. לכל אבר בגוף ישנו התפקיד והחלק המיוחד לו, וכל אבר עושה את המלאכה שהוא מתאים לעשייתה. ומובן מאליו, שאיש לא יעלה על דעתו לשנות זאת, ולדרוש שאבר אחד יעשה את מלאכתו של אבר אחר.
וכן הוא גם בכללות הבריאה: לכל דבר נברא ישנו תפקיד ומטרה מיוחדים, שלשמם נברא. ועפ"ז מובן, שליהודי יש תפקיד משלו, ולגוי - להבדיל - יש תפקיד משלו.
תהליך הגרות
מהלך הגירות כולל בתוכו שני שלבים:
- ברית מילה לשם יהדות.
- טבילת גירות. על-ידי כל טבילה במקווה נעשה בניין חדש (שלכן טובלים בין ערב שבת לשבת קודש), כך גם בטבילת גר (על-דרך המבול שהגיע לעולם, כמקווה לקראת בניית העולם מחדש[2]).
בזמן בית המקדש נדרש הגר להביא גם קרבן עבור השלמת גירותו.
נפש הגר
למרות שנפש אומות העולם נלקחות משלוש קליפות הטמאות, מתחלפת נפשו ונשמתו של הגר והוא מקבל נפש דקדושה, וזה אחד מהפירושים בדברי הגמרא[3] גר שנתגייר כקטן שנולד דמי"[4].
חוק מיהו יהודי
| ערך מורחב – מיהו יהודי |
בכל הדורות נלחמו יהודים נגד "מכוני גיור" שגיירו גרים שלא על פי ההלכה הצרופה, ונלחמו נגד צירופם ליהדות. בדורינו, אחת ממלחמותיו הידועות של הרבי בנושאי גירות, היו למען תיקון חוק מיהו יהודי שהחלה בשנת תש"ל. הייתה זו מלחמה עיקשת וממושכת. המלחמה היא תיקון החוק הקובע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או מי שהתגייר. מלחמתו של הרבי היא כי החוק יקבע שיהודי הוא מי שנתגייר כהלכה דווקא.
בשנת תשע"ד הועלתה הצעת חוק בכנסת שכל רב עם כושר לדיינות, או רב עיר שנבחן על גרות ומילה או הרב הצבאי הראשי יהיו רשאים להקים בית דין לגרות.
קישורים חיצוניים
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, הלכות ברכת המזון.
- ↑ רשימות הרבי חוברת ג' עמ' 67.
- ↑ יבמות.
- ↑ הרבי, אגרות קודש כרך ט ב'תרסו ושם: וראה בהקדמת ספר הזהר דף י"ג סע"א וריש עמוד ב' במקור נשמת הגרים.