הרנינו לאלקים עוזנו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ניסן " ב־"ניסן ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – " מים " ב־" מים ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
מזמור זה בתהילים נהגו לומר בבית המקדש ב[[ראש השנה]] לזכר הניסים שנעשו ביום זה בו התחילה גאולת מצרים על ידי שמצרים הפסיקו לשעבד את בני ישראל בפרך ונחו מיגיעם מהעבודה הקשה, ו"לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים. ואז הוחל מנין שני העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו, לפיכך אמר לאלהי יעקב"{{הערה|על פי פירוש הרד"ק על פסוק ב'.}}. | מזמור זה בתהילים נהגו לומר בבית המקדש ב[[ראש השנה]] לזכר הניסים שנעשו ביום זה בו התחילה גאולת מצרים על ידי שמצרים הפסיקו לשעבד את בני ישראל בפרך ונחו מיגיעם מהעבודה הקשה, ו"לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים. ואז הוחל מנין שני העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו, לפיכך אמר לאלהי יעקב"{{הערה|על פי פירוש הרד"ק על פסוק ב'.}}. | ||
וכאשר בני ישראל הלכו בדרכי ה' זכו לאכילת המן שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה וה' השביעם מים מצור מתוק מדבש{{הערה|על פי פירוש האבן עזרא על פסוק י"ז.}}, ועוד פירוש בזה שמדובר על העתיד: שכאשר בני ישראל ילכו בדרכי התורה והמצות ה' מבטיח להאכיל את ישראל בחלב חטה ולהשביעם דבש גם מצור - שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה{{הערה|על פי פירוש המלבי"ם.}}. | וכאשר בני ישראל הלכו בדרכי ה' זכו לאכילת המן שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה וה' השביעם [[מים]] מצור מתוק מדבש{{הערה|על פי פירוש האבן עזרא על פסוק י"ז.}}, ועוד פירוש בזה שמדובר על העתיד: שכאשר בני ישראל ילכו בדרכי התורה והמצות ה' מבטיח להאכיל את ישראל בחלב חטה ולהשביעם דבש גם מצור - שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה{{הערה|על פי פירוש המלבי"ם.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־02:21, 20 בספטמבר 2016
הניגון הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים הינו ניגון חסידי תוסס המשלב שמחה ודביקות. ניגון זה הוא הראשון בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של הרבי בי"א ניסן שנת תשמ"ב - יובל ה-80 שנה להולדת הרבי.
את הניגון הלחין ר' פייטל לוין ולאחר שהתקבל על ידי הרבי בעת ההתוועדות הפך לחלק מרפרטואר הניגונים החב"די.
מילות הניגון
הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב.
שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל.
וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָּ— תהילים פרק פ"א, פסוקים ב, ג, יז.
.
משמעות תיבות הניגון
מזמור זה בתהילים נהגו לומר בבית המקדש בראש השנה לזכר הניסים שנעשו ביום זה בו התחילה גאולת מצרים על ידי שמצרים הפסיקו לשעבד את בני ישראל בפרך ונחו מיגיעם מהעבודה הקשה, ו"לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים. ואז הוחל מנין שני העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו, לפיכך אמר לאלהי יעקב"[1].
וכאשר בני ישראל הלכו בדרכי ה' זכו לאכילת המן שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה וה' השביעם מים מצור מתוק מדבש[2], ועוד פירוש בזה שמדובר על העתיד: שכאשר בני ישראל ילכו בדרכי התורה והמצות ה' מבטיח להאכיל את ישראל בחלב חטה ולהשביעם דבש גם מצור - שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה[3].
