ארבע כוסות – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " קבלה " ב־" קבלה " |
מ החלפת טקסט – " יין" ב־" יין" |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[[ליל הסדר]] חייב אדם לשתות '''ארבע כוסות''' יין, כנגד ארבעת לשונות של גאולה: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי" "ולקחתי". | ב[[ליל הסדר]] חייב אדם לשתות '''ארבע כוסות''' [[יין]], כנגד ארבעת לשונות של גאולה: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי" "ולקחתי". | ||
== בראי ההלכה == | == בראי ההלכה == | ||
מקור המנהג הוא מלשון המשנה - {{הערה|1=ריש פרק עשירי, פסחים.}} "אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין". הכוסות נשתים ב[[הסיבה]], והם צריכים להכיל רביעית כל אחד. | מקור המנהג הוא מלשון המשנה - {{הערה|1=ריש פרק עשירי, פסחים.}} "אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של [[יין]]". הכוסות נשתים ב[[הסיבה]], והם צריכים להכיל רביעית כל אחד. | ||
הכוס הראשונה נשתית ב"קדש", השניה בסיום "מגיד", השלישית בסיום "ברך" והרביעית בסיום "הלל". על כל אחד מארבע כוסות נאמרת ברכת "בורא פרי הגפן". | הכוס הראשונה נשתית ב"קדש", השניה בסיום "מגיד", השלישית בסיום "ברך" והרביעית בסיום "הלל". על כל אחד מארבע כוסות נאמרת ברכת "בורא פרי הגפן". | ||
===היין=== | ===היין=== | ||
בליל פסח מצוה לחזור אחר יין אדום (אם אין הלבן משובח ממנו), לפי שיש בו זכר לדם הנשפך על ידי פרעה בשוחטו את ילדי בני ישראל, ר"ל. ומצוה מן המובחר לקחת יין משובח, שאינו מבושל ושאין בו תערובת כלל. | בליל פסח מצוה לחזור אחר [[יין]] אדום (אם אין הלבן משובח ממנו), לפי שיש בו זכר לדם הנשפך על ידי פרעה בשוחטו את ילדי בני ישראל, ר"ל. ומצוה מן המובחר לקחת [[יין]] משובח, שאינו מבושל ושאין בו תערובת כלל. | ||
אפילו מי ששונא יין או שמזיקו, חייב לדחוק את עצמו ולשתות ארבע כוסות (אם קשה לו, יערב בו מיץ ענבים טבעי, ואם גם זה קשה, ישתה מיץ ענבים טבעי לבדו). | אפילו מי ששונא [[יין]] או שמזיקו, חייב לדחוק את עצמו ולשתות ארבע כוסות (אם קשה לו, יערב בו מיץ ענבים טבעי, ואם גם זה קשה, ישתה מיץ ענבים טבעי לבדו). | ||
לא ראו את אדמו"רי חב"ד משתמשים בגביע שיש לו רגל. ועל פי [[קבלה]] יש להדר להשתמש בגביע כסף משום "זה א-לי ואנוהו". הרבי היה משתמש בכוס גדולה של כסף, והי' מניחה לימין הקערה. | לא ראו את אדמו"רי חב"ד משתמשים בגביע שיש לו רגל. ועל פי [[קבלה]] יש להדר להשתמש בגביע כסף משום "זה א-לי ואנוהו". הרבי היה משתמש בכוס גדולה של כסף, והי' מניחה לימין הקערה. | ||
===הכוס=== | ===הכוס=== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
===מזיגת הכוס=== | ===מזיגת הכוס=== | ||
ימלא יין על כל גדותיו (עד שיישפך ממנו מעט). הרבי היה ממלא את הכוס בכמה שפיכות. | ימלא [[יין]] על כל גדותיו (עד שיישפך ממנו מעט). הרבי היה ממלא את הכוס בכמה שפיכות. | ||
מנהג בית הרב שאין מדקדקים שמזיגת הכוס תהי' על ידי אחר. | מנהג בית הרב שאין מדקדקים שמזיגת הכוס תהי' על ידי אחר. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
== ד' כוסות בסעודת משיח == | == ד' כוסות בסעודת משיח == | ||
בסועדת [[שביעי של פסח]] [[תרס"ו]], בעת הסיבו בסעודה יחד עם תלמידי ה[[תמימים]] חידש [[אדמו"ר הרש"ב]] את המנהג לשתות ד' כוסות של יין גם בשביעי של פסח. בעוד שד' הכוסות בחג הראשון הם על הגאולה ממצרים הרי הד' כוסות בשביעי של פסח הם על הגאולה העתידה. | בסועדת [[שביעי של פסח]] [[תרס"ו]], בעת הסיבו בסעודה יחד עם תלמידי ה[[תמימים]] חידש [[אדמו"ר הרש"ב]] את המנהג לשתות ד' כוסות של [[יין]] גם בשביעי של פסח. בעוד שד' הכוסות בחג הראשון הם על הגאולה ממצרים הרי הד' כוסות בשביעי של פסח הם על הגאולה העתידה. | ||
הרבי עורר על קיום מנהג זה כמה פעמים ברבים, ןאף תוך כדי אמירת [[מאמר]]. | הרבי עורר על קיום מנהג זה כמה פעמים ברבים, ןאף תוך כדי אמירת [[מאמר]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||