בשר בחלב – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "מזון " ב־"מזון " |
מ החלפת טקסט – "ברזל " ב־"ברזל " |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בתורה לא מוזכר טעם וסיבה לאיסור והוא נכלל בקטגורית מצוות שמקימים מצד גזירת הכתוב ללא סיבה מובנת. | בתורה לא מוזכר טעם וסיבה לאיסור והוא נכלל בקטגורית מצוות שמקימים מצד גזירת הכתוב ללא סיבה מובנת. | ||
ישנם מפרשים{{מקור}} המביאים טעמים שונים, יש האומרים שהוא מכיון שזוהי אכזריות לבשל את הגדי בחלב שאמור היה לגדל ולהחיות אותו (כמובן שטעם זה תקף גם על הגדולים{{הערה|על דרך האיסור להניף ברזל על המזבח, כיון | ישנם מפרשים{{מקור}} המביאים טעמים שונים, יש האומרים שהוא מכיון שזוהי אכזריות לבשל את הגדי בחלב שאמור היה לגדל ולהחיות אותו (כמובן שטעם זה תקף גם על הגדולים{{הערה|על דרך האיסור להניף [[ברזל]] על המזבח, כיון שה[[ברזל]] מקצר חיי האדם והמזבח מאריך; כן הוא כאן שהבעל חי צריך להמשיך לחיות והאופן שהוא גדל בו (על כל פנים בתחילה) הוא על ידי החלב, לכן אין מבשלים (פעולה הפכית מגידול) על ידי החלב.}}) ויש אומרים שזהו בדוגמת איסור כלאיים{{הערה|שלא לערבב ענינים נפרדים בבריאה.}}. | ||
רבינו בחיי בחיבורו על התורה מבאר את הסיבה הפנימית לאיסור, בשל סימול הבשר והחלב את מידות ה[[חסד]] וה[[גבורה]] העליונות, ובישולם יחד יוצר תערובת בלתי מתוקנת של המידות ללא התכללות והתבטלות לרצון האלוקי. | רבינו בחיי בחיבורו על התורה מבאר את הסיבה הפנימית לאיסור, בשל סימול הבשר והחלב את מידות ה[[חסד]] וה[[גבורה]] העליונות, ובישולם יחד יוצר תערובת בלתי מתוקנת של המידות ללא התכללות והתבטלות לרצון האלוקי. | ||