דייתיקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דייתיקי''' היא שטר של מתנת שכיב מרע, אשר נחלקו הראשונים במהותה. | '''דייתיקי''' היא שטר של מתנת שכיב מרע, אשר נחלקו הראשונים במהותה. | ||
==פירוש הראשונים== | ==פירוש הראשונים== | ||
ה[[נימוקי יוסף]] מפרש שלמרות שמתנת שכיב מרע קונה בדיבור בלבד הדרך היא לכתוב את השטר לזכרון כדי שלא יפסיד המקבל בהעדר העדים. על פירוש זה מקשה הצמח צדק למה נקרא השאר "למיקם ולהיות", והלא חלות המתנה חלה גם בלי השטר והשטר אינו אלא לזכרון. | ה[[נימוקי יוסף]]{{הערה|מובא בפירוש הרע"ב על מו"ק פ"ג}} מפרש שלמרות שמתנת שכיב מרע קונה בדיבור בלבד הדרך היא לכתוב את השטר לזכרון כדי שלא יפסיד המקבל בהעדר העדים. על פירוש זה מקשה הצמח צדק למה נקרא השאר "למיקם ולהיות", והלא חלות המתנה חלה גם בלי השטר והשטר אינו אלא לזכרון. | ||
יותר מכך, אין ביד השטר להקנות שכיב מכרע כי "אין שטר לאחר מיתה" ודעתו של השכיב מרע היא רק שיחול לאחר מיתה. | יותר מכך, אין ביד השטר להקנות שכיב מכרע כי "אין שטר לאחר מיתה" ודעתו של השכיב מרע היא רק שיחול לאחר מיתה. | ||
[[רש"י]]{{הערה| בבא | [[רש"י]]{{הערה|בבא מציעא יט א}} מפרש "שטר זה יהיה לקום ולהיות ככל הכתוב בו דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין" כו'. | ||
[[הרמב"ם]] בפירוש המשנית כותב שדייתיקי היא מלכה מרכבת, ופירוש ענינה "שאר שמקנהו בו נכסים מטלטלים או קרקע או דבר מן הדברים" כו' גם פיורש זה קשה, כמקושיית הצמח צדק והלא ההקנאה היא על ידי הדיבור ולא על ידי השטר. | [[הרמב"ם]] בפירוש המשנית כותב שדייתיקי היא מלכה מרכבת, ופירוש ענינה "שאר שמקנהו בו נכסים מטלטלים או קרקע או דבר מן הדברים" כו' גם פיורש זה קשה, כמקושיית הצמח צדק והלא ההקנאה היא על ידי הדיבור ולא על ידי השטר. | ||
גרסה מ־02:44, 14 בספטמבר 2016
דייתיקי היא שטר של מתנת שכיב מרע, אשר נחלקו הראשונים במהותה.
פירוש הראשונים
הנימוקי יוסף[1] מפרש שלמרות שמתנת שכיב מרע קונה בדיבור בלבד הדרך היא לכתוב את השטר לזכרון כדי שלא יפסיד המקבל בהעדר העדים. על פירוש זה מקשה הצמח צדק למה נקרא השאר "למיקם ולהיות", והלא חלות המתנה חלה גם בלי השטר והשטר אינו אלא לזכרון. יותר מכך, אין ביד השטר להקנות שכיב מכרע כי "אין שטר לאחר מיתה" ודעתו של השכיב מרע היא רק שיחול לאחר מיתה.
רש"י[2] מפרש "שטר זה יהיה לקום ולהיות ככל הכתוב בו דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין" כו'.
הרמב"ם בפירוש המשנית כותב שדייתיקי היא מלכה מרכבת, ופירוש ענינה "שאר שמקנהו בו נכסים מטלטלים או קרקע או דבר מן הדברים" כו' גם פיורש זה קשה, כמקושיית הצמח צדק והלא ההקנאה היא על ידי הדיבור ולא על ידי השטר.
בערוך פירש שבלשון יון קורין לשטר צוואה דייתיקי עיקר הדבר דא תא למיקם ולהיות
מסקנא
למסקנת הדברים מבהיר הצמח צדק[3] כי יש שני טעמים שלכן כותבים את השטר דייתיקי: 1. לזכרון, כפירוש הנימוקי יוסף. 2. כדי שיהא בוש המקבל לחזור בו.