מלכותו של מלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "תשרי " ב־"תשרי ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "תנש"א " ב־"תנש"א ") |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
ומכיוון שמלכותו של מלך המשיח היא התנשאות עצמית שהוא "מלך בעצם" (כנ"ל) שמלכותו לא נוצרת על ידי העם (כמלכים אחרים). לכן ביטול והעדר תפיסת העם כלפיו היא גדולה ביותר, לפיכך הוא ימלוך על עם ישראל כולו גם על ה[[נשמה|נשמות]] הגבוהות ביותר, לפי שעל ידי מלכותו ימשיך גם ל[[נשמה|נשמות]] הגבוהות דרגות גבוהות ביותר בביטול ויראת שמים.{{הערה|תורת מנחם [[התוועדות]] [[שבת בראשית]] תשמ"ב}} | ומכיוון שמלכותו של מלך המשיח היא התנשאות עצמית שהוא "מלך בעצם" (כנ"ל) שמלכותו לא נוצרת על ידי העם (כמלכים אחרים). לכן ביטול והעדר תפיסת העם כלפיו היא גדולה ביותר, לפיכך הוא ימלוך על עם ישראל כולו גם על ה[[נשמה|נשמות]] הגבוהות ביותר, לפי שעל ידי מלכותו ימשיך גם ל[[נשמה|נשמות]] הגבוהות דרגות גבוהות ביותר בביטול ויראת שמים.{{הערה|תורת מנחם [[התוועדות]] [[שבת בראשית]] תשמ"ב}} | ||
בחסידות מובא מאפיין נוסף למלכותו שהיא מצד השגתו הנפלאה בפנימיות ועצם התורה שעל אף שמשיח ילמד את כל העם פנימיות התורה (ראה להלן בהרחבה) הוא עצמו ידע וישיג הרבה יותר ועל שם זה יקרא מלך.{{הערה|דרך מצוותיך שם.}} ולפי שגם דרגות אלו ישפיע לעם אולם לא באופן של [[השפעה פנימית]] כ"רב" כי אם כ"מלך" שהשפעתו על העם היא השפעה באופן [[מקיף]].{{הערה|מאמר דיבור המתחיל: "ונחה" - [[תשכ"ה]] ספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמוד מה.}}{{הערה|ראה שיחת שבת תזריע מצורע תנש"א (ספר השיחות תנש"א חלק ב עמוד 498) חידוש בזה: שעל ידי עניינו כ'רב' - תורה נמשכים המקיפים -'מלך' - בפנימיות.}} | בחסידות מובא מאפיין נוסף למלכותו שהיא מצד השגתו הנפלאה בפנימיות ועצם התורה שעל אף שמשיח ילמד את כל העם פנימיות התורה (ראה להלן בהרחבה) הוא עצמו ידע וישיג הרבה יותר ועל שם זה יקרא מלך.{{הערה|דרך מצוותיך שם.}} ולפי שגם דרגות אלו ישפיע לעם אולם לא באופן של [[השפעה פנימית]] כ"רב" כי אם כ"מלך" שהשפעתו על העם היא השפעה באופן [[מקיף]].{{הערה|מאמר דיבור המתחיל: "ונחה" - [[תשכ"ה]] ספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמוד מה.}}{{הערה|ראה שיחת שבת תזריע מצורע [[תנש"א]] (ספר השיחות [[תנש"א]] חלק ב עמוד 498) חידוש בזה: שעל ידי עניינו כ'רב' - תורה נמשכים המקיפים -'מלך' - בפנימיות.}} | ||
==מלכותו בגלות== | ==מלכותו בגלות== | ||
גרסה מ־21:11, 11 בספטמבר 2016
מלכותו של משיח הוא המשך לנצחיות המלכות של מלכות בית דוד שעתיד לעמוד מבניו מלך לגאול את ישראל בסוף הגלות ובמלכו ישפיע על כל העולם בהרמת הדת ותיקון העולם ויביא שלימות בגילוי האלוקות בעולם כולו.
רוממותו תהיה נעלית מכל מלכי ישראל שקדמו לו (שיהי 'מלך בעצם') שלכן ישפיע על ידי מלכותו גילויים נעלים ביותר שלא התגלו מעולם ויפעל ביטול נפלא בנפשם של כל ישראל עמו.
מקורו וגדרו
התורה מתארת את המשיח בשם "שבט" כדברי יעקב אבינו[1] "לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה... עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה". וכן בדברי בלעם המנבאים אודות המשיח:[2] "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל...וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת" משמעות הכינוי שבט הוא על שם זה שגואל זה יהיה "מלך רודה ומושל".[3]
במקומות רבים בדברי הנביאים מתואר המשיח כמלך, ובחלקם אף מתואר פרטים אודות אופן מלכות ועל התאחדות עשרת השבטים עם שבט יהודה להמליך עליהם מלך אחד לכל העם.[4]
מלכותו של המשיח הוא הדבר העיקרי והמרכזי שבו והוא מפני שעל פי ההלכה משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד נבואי בלבד שיש חיוב להאמין בו, אלא זמן בו תחזור המלכות לישראל וכל דיני התורה יתקיימו בשלמות.[5]
מלכותו של מלך המשיח תהיה בשיא השלמות הן בדרגת ורוממות מלכותו, הן בפעולותיו, הצלחתו והשפעתו בכלל (כדלהלן).
דרגת מלכותו
מלך המשיח מתואר "מלך מבית דוד", תואר זה מגדיר את עצם מציאותו הוא אינו מתאר תכונה או תפקיד שנוסף על עצם מציאותו אלא תיאור עצם מציאותו הוא שהוא "מלך". מפני שהוא יהיה "מלך בעצם".
במלכים ישנם שני אופנים א. כאלו שכל גדר מלכותם היא רוממותם מהעם ולא שהם מצד עצמם מרוממים. מלכים אלו נעשים על ידי שהעם מרומם אותם ועושה אותם למלך עליהם ומלכים אלו מלכותם היא כדבר נוסף על עצם מציאותם (שהרי מלכותם "ניתנה" להם על ידי העם). ב. "מלך בעצם" שהם מרוממים בעצם ואינם צריכים לעם בכדי להיות מלך שמצד עצם נפשם הם מרוממים מהסובבים ואין לעם מציאות כלפי רוממותם העצמית.[6] מלך המשיח הוא מלך בעצם שהוא לגמרי שלא בערך העם.
זה שמלך המשיח הוא "מלך בעצם" הוא לפי שהוא יזכה שתתגלה בנשמתו דרגת היחידה שעניינה שהיא מקבלת מיחידו של עולם שהוא למעלה מהעולם לגמרי.[7]
תפקידו כמלך
תפקידו העיקרי הוא "להחזיר מלכות בית דוד ליושנה" שעניינה "להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים, ולהלחם מלחמות ה' שאין ממליכין מלך אלא לעשות משפט ומלחמות"[8] וזה יהיה גם תפקידו של המשיח כמלך: הן בתיקון העולם והן בתפקידו "להרים דת האמת" - שלימות בתורה ומצוותיה.
תיקון העולם: בחיזוק וביצור הדת "יכוף כל ישראל לילך בה (-בדרך התורה) ולחזק בדקה",[9] הן במלחמות עם הרשעים ואומות העולם "וילחום מלחמת ה'"[9] והוא יתקן את העולם לעבוד את ה' "שלא יגזלו ולא ישחיתו" "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה'" שכל אלו -פעולותיו בתיקון העולם - הם פעולות המשיח כמלך.[10]
הרמת הדת:משיח יביא לשלימות בקיום התורה והמצוות, על ידי בנין המקדש[11] וקיבוץ הגלויות שעל ידי זה יתווסף בשלימות בקיום המצוות כעבודת הקרבנות שמיטה ויובל.[5] על ידו יחזרו המשפטים בבית דין הגדול, ובימיו יקיים מצוות הקצאת ערי מקלט בשלמות.
פעולות אלו יעשו על ידו בשלימות באופן של "חידוש" שלא בערך לכל המלכים שלפניו. תיקון העולם שיהיה על ידו הוא שלא יהיה עסק העולם אלא לדעת את ה' שהוא חידוש עצום בהנהגת העולם[12] וכן בשלימות שיביא בתורה בתפקידו כמלך "להרים דת האמת" שיהיה באופן המושלם ביותר.
ולכן המלכות הוא הדבר העיקרי בביאת המשיח לפי שעל פי ההלכה ימות המשיח עניינם שיהיה שלימות המצוות וזה נעשה דווקא על ידי המלך כנ"ל (וזה הטעם שלא נדרש ממשיח אותות ומופתים כנביא שאין זה עניינו וגדרו אלא מלך שאין עניינו לשנות הטבע אלא להרים דת האמת).[5]
אולם על אף שתפקידו הוא לתקן את העולם, מלכותו בעצם למעלה מתיקון העולם ואינה מתבטאת בתיקון העולם, לפי שמשיח הוא "מלך בעצם" כנזכר למעלה. לפיכך תיקון העולם על ידו אינה ביטוי למלכותו העצמית, ועיקר העילוי של ביאת המשיח היא עצם הופעתו וביאתו בעולם "יעמוד מלך מבית דוד" שבזה עומד בגילוי עצם מציאותו של משיח ("רוחו של מלך המשיח") וכל פעולותיו במלחמות ונצחונותיו תוצאה וגילוי של עצם עניינו - "מלך בעצם".[13]ותיקון העולם שיהיה על ידו יהיה בדרך ממילא.[14]
שלמות מלכותו תהיה דווקא לאחרי קיבוץ גלויות לארץ ישראל לפי שאז דווקא שייך שיהיה מלך ועל כל העולם. גם מצד תוכנה הפנימי של קיבוץ הגלויות שהוא שלמות גמר עבודת הבירורים שיתקבצו כל הניצוצות ויעלו, לכן דווקא אז יהיה גילוי מלכותו בשלימות.[15]
תפקידו כמלך על פי החסידות
בנוסף לתפקיד המלך כמנהיג העם השומר על דרכיו כלשון המשנה[דרוש מקור]: "אילולי מוראה של מלכות איש רעהו חיים בלעו" יש למלך השפעה פנימית על העם השפעה המרוממת עבודת העם בביטולם לה'.
מלך ישראל מגלם בעולם את מלכותו של הקב"ה. לפי שמלכותו והתנשאותו של המלך על העם תוכנה ופנימיותה מלכותו של הקב"ה והמלך הוא ממוצע בין עם ישראל להקב"ה לגלות מלכותו בעולם. וביטול העם למלך הוא הביטול שלהם להקב"ה וכן היראה שחשים מהמלך הוא יראה מהקב"ה המגלה מלכותו דרך המלך.[16][17] בביטול זה דרגות שונות יש שהיראה שמשפיע המלך הוא יראה תתאה שאנשים אלו לולי המלך לא היו חשים יראה מהקב"ה כלל. אולם לאנשים בדרגות גבוהות יותר שמצד עצמם חשים יראה וביטול לה' השפעת המלך עליהם מביאתם ליראה ביטול עמוקים יותר יראה עילאה.
ומכיוון שמלכותו של מלך המשיח היא התנשאות עצמית שהוא "מלך בעצם" (כנ"ל) שמלכותו לא נוצרת על ידי העם (כמלכים אחרים). לכן ביטול והעדר תפיסת העם כלפיו היא גדולה ביותר, לפיכך הוא ימלוך על עם ישראל כולו גם על הנשמות הגבוהות ביותר, לפי שעל ידי מלכותו ימשיך גם לנשמות הגבוהות דרגות גבוהות ביותר בביטול ויראת שמים.[18]
בחסידות מובא מאפיין נוסף למלכותו שהיא מצד השגתו הנפלאה בפנימיות ועצם התורה שעל אף שמשיח ילמד את כל העם פנימיות התורה (ראה להלן בהרחבה) הוא עצמו ידע וישיג הרבה יותר ועל שם זה יקרא מלך.[19] ולפי שגם דרגות אלו ישפיע לעם אולם לא באופן של השפעה פנימית כ"רב" כי אם כ"מלך" שהשפעתו על העם היא השפעה באופן מקיף.[20][21]
מלכותו בגלות
| ערך מורחב – בחזקת משיח |
המשיח יכהן כמלך כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה, קודם לשאר פעולתיו בכפיית העם ללכת בדרך התורה ומלחמותיו.[22][23] מלכותו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא[24] וממילא גם לא תהיה על ידי משיחה בשמן[25] אלא היא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו ועל ידי הנהגתו שלו במנהגי המלך.[26]
ראו גם
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ בראשית מט, י.
- ↑ במדבר כד, יז.
- ↑ רש"י במדבר שם וראה רש"י בראשית שם.
- ↑ יחזקאל לז, כא-כה.
- ↑ 5.0 5.1 5.2 לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק
- ↑ ראה שערי אמונה פרק מ"ו. וראה המשך תער"ב חלק א פרק קכב ובמאמר ד"ה וידבר אלוקים תרד"ע בחילוק בין רוממות עצמי (שהזולת אינו מציאות כלל) לרוממות על עם (שהזולת מציאות, אלא שהוא עומד בהתנשאות כלפיו).
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 256. ובהערה 36 ו 37
- ↑ רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ג
- ↑ 9.0 9.1 רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים הלכה ג
- ↑ לקוטי שיחות חלק לה עמוד 208
- ↑ בשייכות המלך לבנין המקדש ראה לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 301
- ↑ גם לפי הרמב"ם שעולם כמנהגו נוהג הרי זה רק ביחס לטבע העולם שלא ישתנה אבל 'הנהגת' העולם הרי בטח תשתנה כמו שהוא עצמו כתב כבפנים ובפרט בתקופה השנייה לקוטי שיחות חלק לה שם
- ↑ שיחת פרשת תולדות תשנ"ב התוועדויות שנת תשנ"ב כרך א' תשרי - כסלו באתר אוצר 770
- ↑ לקוטי שיחות חלק כז עמוד 256.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמוד שט ואילך. וראה בלקוטי שיחות חלק כ"ז שם ובהערה 38.
- ↑ "דרך מצוותיך" מצוות מינוי מלך.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 104 ואילך.
- ↑ תורת מנחם התוועדות שבת בראשית תשמ"ב
- ↑ דרך מצוותיך שם.
- ↑ מאמר דיבור המתחיל: "ונחה" - תשכ"ה ספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמוד מה.
- ↑ ראה שיחת שבת תזריע מצורע תנש"א (ספר השיחות תנש"א חלק ב עמוד 498) חידוש בזה: שעל ידי עניינו כ'רב' - תורה נמשכים המקיפים -'מלך' - בפנימיות.
- ↑ תורת מנחם התוועדויות תשנ"א חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי הרמב"ם הלכות מלכים פרק יא
- ↑ ראה המתבאר לעיל שבמלוכתו זו מתגלה עצם מלכותו שמעל לפעולותיו כמלך.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה. (ראיה מבן כוזיבא ה'מלך' (ראה רמב"ם שם))
- ↑ אף שבתקופה הב' מסתבר שכן יהיה שעל שם זה נקרא שמו "משיח" - לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובהערה.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועל כל פנים דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' ובאגרת הרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות (ומוכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו). ועיין פרדס חב"ד גליון א' עמוד 45. ועיין בקובץ הערות וביאורים אוהלי תורה תשכט עמוד 12 ואילך. (וראה תורת מנחם התוועדיות תשמ"ג חלק א עמוד 472 ואילך.)