צבי הירש מנדבורנא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "מלמד " ב־"מלמד ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''צבי הירש מנדבורנא''' בעל "צמח ה' לצבי", היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]]. | רבי '''צבי הירש מנדבורנא''' בעל "צמח ה' לצבי", היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]]. | ||
עוד בילדותו זכה לחיבה יתירה מה[[בעל שם טוב]] הקדוש, שהשתעשע בו ולקחו על זרועותיו. כשגדל, ינק מתורתו של המגיד ממזריטש, אך שאיפה עזה קיננה בקרבו להתקרב לרבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], בהיותו עני מרוד לא יכול היה לבצע זאת מחוסר מעות לצורכי הנסיעה, אך כאשר בעל הבית אצלו שימש | עוד בילדותו זכה לחיבה יתירה מה[[בעל שם טוב]] הקדוש, שהשתעשע בו ולקחו על זרועותיו. כשגדל, ינק מתורתו של המגיד ממזריטש, אך שאיפה עזה קיננה בקרבו להתקרב לרבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], בהיותו עני מרוד לא יכול היה לבצע זאת מחוסר מעות לצורכי הנסיעה, אך כאשר בעל הבית אצלו שימש כ[[מלמד]] השיא את בנו בזלוטשוב, הסכים הוא לקחת עמו את ר' צבי לחתונה, ואז התקרב לרבי יחיאל מיכל והיה ראש וראשון לגדולי תלמידיו. רבו העיד עליו כי "[[אליהו הנביא]] חפץ את קרבתו".{{הערת שוליים|אור יקרות חלק א' עמ' תס"ד.}} | ||
בתחילה נבחר להיות מגיד מישרים בקהילת דאלינא, ושמו הלך לפניו כחכם עצום וחריף ביותר{{הערת שוליים|ראה יושר דברי אמת דף י"ג.}}, ואף העמיד שם תלמידים שלימים נתפרסמו כגדולי הדור, ביניהם בעל העטרת צבי מזידיטשוב, כפי שהעיד בן אחיו רבי יצחק אייזיק מקומרנא בספרו "נוצר חסד"{{הערת שוליים|אבות פ"ו [[אותיות]] אחדות ה'.}} "ואמר לי מורי דודי, שרוח הראשון מרבותיו קיבל הוא מהרב מו"ה צבי מגיד, צמח ה' לצבי, והיה בוער בו כאש". | בתחילה נבחר להיות מגיד מישרים בקהילת דאלינא, ושמו הלך לפניו כחכם עצום וחריף ביותר{{הערת שוליים|ראה יושר דברי אמת דף י"ג.}}, ואף העמיד שם תלמידים שלימים נתפרסמו כגדולי הדור, ביניהם בעל העטרת צבי מזידיטשוב, כפי שהעיד בן אחיו רבי יצחק אייזיק מקומרנא בספרו "נוצר חסד"{{הערת שוליים|אבות פ"ו [[אותיות]] אחדות ה'.}} "ואמר לי מורי דודי, שרוח הראשון מרבותיו קיבל הוא מהרב מו"ה צבי מגיד, צמח ה' לצבי, והיה בוער בו כאש". | ||
גרסה מ־17:50, 5 בספטמבר 2016
רבי צבי הירש מנדבורנא בעל "צמח ה' לצבי", היה מתלמידי המגיד ממזריטש.
עוד בילדותו זכה לחיבה יתירה מהבעל שם טוב הקדוש, שהשתעשע בו ולקחו על זרועותיו. כשגדל, ינק מתורתו של המגיד ממזריטש, אך שאיפה עזה קיננה בקרבו להתקרב לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, בהיותו עני מרוד לא יכול היה לבצע זאת מחוסר מעות לצורכי הנסיעה, אך כאשר בעל הבית אצלו שימש כמלמד השיא את בנו בזלוטשוב, הסכים הוא לקחת עמו את ר' צבי לחתונה, ואז התקרב לרבי יחיאל מיכל והיה ראש וראשון לגדולי תלמידיו. רבו העיד עליו כי "אליהו הנביא חפץ את קרבתו".[1]
בתחילה נבחר להיות מגיד מישרים בקהילת דאלינא, ושמו הלך לפניו כחכם עצום וחריף ביותר[2], ואף העמיד שם תלמידים שלימים נתפרסמו כגדולי הדור, ביניהם בעל העטרת צבי מזידיטשוב, כפי שהעיד בן אחיו רבי יצחק אייזיק מקומרנא בספרו "נוצר חסד"[3] "ואמר לי מורי דודי, שרוח הראשון מרבותיו קיבל הוא מהרב מו"ה צבי מגיד, צמח ה' לצבי, והיה בוער בו כאש".
באותה תקופה כיהן בתור רבה של דאלינא הגה"צ רבי אברהם נח הלוי בעל זריזותא דאברהם, וכשנפטר בח"י אלול תקמ"ו מילא את מקומו רבי משה ב"ר דן שוהם בעל דברי משה מגדולי תלמידי הבעש"ט, ואז עבר רבינו לנדבורנא בה היה מגיד מישרים עד יומו האחרון.
נפטר בכ' סיון תקמ"ב בנדבורנא, ושם מקום מנוחתו כבוד.
תלמידיו
- בעל העטרת צבי מזידיטשוב.
- רבי יצחק לאנדמן - אבדק"ק ויזניצא.
- רבי אברהם דוד מבוטשאטש - בעל האשל אברהם.
- רבי מנחם מנדל מקוסוב - הסתופף בצילו שנים-עשר שנים, וסמוך להסתלקותו לא זזה ידו מתחת יד רבו, ואף נצטווה ללון בבית מדרשו הסמוך לחדרו, ובכל לילה ולילה בחצות היה בא אצלו, ומסר לו כל הנחוץ, ומתחילה פחד מאוד ללון שם בעצמו, יען כי ראה כמה נפשות שבאו אל המגיד מהעולם העליון לתקנן, עד כי התרגל לדבר.
צאצאיו
חתנו בזיוו"ר היה רבי יצחק מראדוויל, אחיו של רבי מרדכי מרעמניץ.