רוח הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''הרבי''' מדייק מלשון הגמרא, שהנבואה ורוח הקודש '''נסתלקו''', ולא '''נתבטלו''' לגמרי, אחרת מהלשון שכתוב בתמיד - ובטל התמיד. | '''הרבי''' מדייק מלשון הגמרא, שהנבואה ורוח הקודש '''נסתלקו''', ולא '''נתבטלו''' לגמרי, אחרת מהלשון שכתוב בתמיד - ובטל התמיד. | ||
== | ==מפרשים ומחברים== | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הט"ז והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש ([[המשך תער"ב]] חלק ג, עמוד א'שפה). | [[אדמו"ר הרש"ב]] כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הט"ז והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש ([[המשך תער"ב]] חלק ג, עמוד א'שפה). | ||
גרסה מ־16:12, 30 באוגוסט 2016
רוח הקודש, היא כינוי לדרגה מסוימת של נבואה. בגמרא משתמשים במושג זה לנבואה, כלשון הגמרא: משמתו כו' נסתלקה רוח הקודש מישראל.
הרבי מדייק מלשון הגמרא, שהנבואה ורוח הקודש נסתלקו, ולא נתבטלו לגמרי, אחרת מהלשון שכתוב בתמיד - ובטל התמיד.
מפרשים ומחברים
אדמו"ר הרש"ב כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הט"ז והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש (המשך תער"ב חלק ג, עמוד א'שפה).
וישנה גירסא נוספת: שכל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל עשו את החיבורים שלהם ברוח הקודש (הוספות לכתר שם טוב סימן ריז).
ענין רוח הקודש
ענין רוח הקודש איתא בקרבן העדה[1] שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה[2].