אותיות (התורה): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "סה"מ " ב־"ספר המאמרים ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
שלוש מדריגות באותיות התורה - בהתאם לשרשן: | שלוש מדריגות באותיות התורה - בהתאם לשרשן: | ||
#אתוון רברבין (אותיות גדולות) שהם ב[[בינה]]. | #[[אתוון רברבין]] (אותיות גדולות) שהם ב[[בינה]]. | ||
#אתוון בינונים שהם ב[[ז"א]]. | #אתוון בינונים שהם ב[[ז"א]]. | ||
#אתוון זעירין שהם ב[[מלכות]]. | #[[אתוון זעירין]] שהם ב[[מלכות]]. | ||
גם אותיות אלו נקראות בשם "אבנים", אלא שיש בזה שתי מדריגות, שכמו שבגשמיות ישנן: | גם אותיות אלו נקראות בשם "אבנים", אלא שיש בזה שתי מדריגות, שכמו שבגשמיות ישנן: | ||
גרסה מ־07:30, 25 באוגוסט 2016
'אותיות התורה' משמשות כגילוי וביטוי לחכמתו ורצונו של הקב"ה. והן אותיות כל התורה נביאים וכתובים, אשר בשרשן הן בחינת התגלות הכ"ב אותיות עליונות לנביאים ומתלבשות בשכלם והשגתם במראה הנבואה וגם במחשבתם ודיבורם כמ"ש: "רוח ה' דיבר בי ומלתו על לשוני".
שלוש מדריגות באותיות התורה - בהתאם לשרשן:
- אתוון רברבין (אותיות גדולות) שהם בבינה.
- אתוון בינונים שהם בז"א.
- אתוון זעירין שהם במלכות.
גם אותיות אלו נקראות בשם "אבנים", אלא שיש בזה שתי מדריגות, שכמו שבגשמיות ישנן:
- אבנים טבעיות, שהן בריאה בידי שמים.
- האבן המלאכותית הנעשית בידי אדם על ידי השריפה, והיא ה"לבינה".
כך גם אותיות התורה כפי שניתנה מן השמים בלשון הקודש - הרי הן בחינת אבנים, וכנגדם אותיות מלשונות העמים, אשר בני ישראל - המפוזרים ביניהם - משתמשים בהם ללימוד התורה במסירות נפש, הם בחינת לבנים.
ראו גם
מקורות לעיון:
- תניא כא., שעהיחוה"א ב., אגרת הקודש יט., ספר המאמרים תרצ"ט 203, לקו"ש חי"ז 1, ח"ו 15.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")