כ"ט בתשרי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " חסידות חב"ד" ב־" חסידות חב"ד") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
שורה 15: | שורה 15: | ||
===נפטרו=== | ===נפטרו=== | ||
*[[תשס"ד]] - הרב [[שניאור חיים גוטניק]], מראשוני המתיישבים החב"דיים באוסטרליה, כיהן במשך שנים כרב קהילה וכרב הראשי של צבא אוסטרליה. | *[[תשס"ד]] - הרב [[שניאור חיים גוטניק]], מראשוני המתיישבים החב"דיים באוסטרליה, כיהן במשך שנים כרב קהילה וכרב הראשי של צבא אוסטרליה. | ||
*[[תשע"ב]] - הרב [[אהרן חיטריק]], יושב ראש מערכת ההוצאה לאור הרשמית של חסידות חב"ד - [[אוצר החסידים]]. | *[[תשע"ב]] - הרב [[אהרן חיטריק]], יושב ראש מערכת ההוצאה לאור הרשמית של [[חסידות חב"ד]] - [[אוצר החסידים]]. | ||
{{להיום יום|כ"ט|תשרי}} | {{להיום יום|כ"ט|תשרי}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד|א כט]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד|א כט]] | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב כט]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב כט]] |
גרסה מ־05:04, 25 באוגוסט 2016
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
כ"ט בתשרי הוא היום העשרים ותשעה בחודש תשרי.
אירועים ביהדות
- ג'תמ"ט - שמעון הצדיק, הכהן הגדול משיירי כנסת הגדולה, נפטר.
- תר"א - רבי אברהם דוד וורמן, רבה של בוטשטש-גליציה, מחבר ספר 'דעת קדושים', נפטר.
- תרמ"ה - רבי מנחם מנדל הגר מויז'ניץ, מחבר ספר 'צמח צדיק', נפטר.
- תרפ"ד - רבי שמואל צבי דנציגר מאלכסנדר, מחבר ספר 'תפארת שמואל', נפטר.
- תש"ג - רבי ישראל שפירא מגרודז'ינסק, נפטר.
ימי חב"ד
נולדו
- תש"ח - הרב אהרן יצחק לייכטר, משלוחי הרבי בצפת, וממחדשי ההתיישבות החב"דית בעיר.
נפטרו
- תשס"ד - הרב שניאור חיים גוטניק, מראשוני המתיישבים החב"דיים באוסטרליה, כיהן במשך שנים כרב קהילה וכרב הראשי של צבא אוסטרליה.
- תשע"ב - הרב אהרן חיטריק, יושב ראש מערכת ההוצאה לאור הרשמית של חסידות חב"ד - אוצר החסידים.
הפתגם היומי - כ"ט בתשרי - מלוח היום יום |
---|
מברכים ברכת הקשת, ולא כיש מפקפקים בזה.
איינער פון די מעזיבוזשער בעלי בתים האט געהאט א מחלוקת מיט נאך א בעל הבית, און זייענדיג אמאל בא דעם בעש"ט אין שוהל האט ער געשריען, אז ער וואלט זיין בר פלוגתא קורע געווען כדג זיין. דער בעש"ט האט געהייסען די תלמידים געבען איינע די אנדערע די הענט, און זיך שטעלען לעבען אים מיט צוגעמאכטע אויגען. דער בעש"ט האט ארויפגעלייגט זיינע הייליגע הענט אויף די אקסלען פון די צוויי תלמידים, וועלכע זיינען געשטאנען לעבען אים, פלוצלונג האבען די תלמידים אנגעהויבען שרייען פון גרויס שרעק: זיי האבען געזעהן ווי דער בעל הבית איז קורע כדג זיין בר פלוגתא. דאס באווייזט קלאהר, אז פון יעדער כח איז פאראן א פועל דבר: אדער אין א לבוש חומרי, אדער א רוחני וואס מי קאן אים אנעמען נאר מיט העכערע און איידעלערע געפילען. תרגום מאידיש: לאחד מה'בעלי-בתים' של העיר מעזיבוז היה ריב עם 'בעל-בית' אחר, ופעם אחת בשהותם אצל הבעל שם טוב בבית הכנסת, הוא צעק שהיה "קורע את יריבו כדג". הבעל שם טוב צוה לתלמידיו שיתנו אחד לשני את ידיהם ושיתייצבו לידו בעינים עצומות. הבעל שם טוב הניח ידיו הקדושות על כתפי שני התלמידים שעמדו לידו. לפתע החלו התלמידים לעצוק בפחד: הם ראו כיצד בעל הבית קורע הוא כדג את יריבו! זה מראה בבירור, שמכל כח - יש תוצאה ופועל דבר: אם בלבוש חומרי, או רוחני, שאפשר לתופסו רק בחושים נעלים ועדינים יותר. |