חסידות חב"ד – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "ניסן " ב־"ניסן " |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם. | חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם. | ||
==אדמו"רי חב"ד== | ==אדמו"רי חב"ד== | ||
| שורה 65: | שורה 47: | ||
[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון) - הרבי (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור "הרבי") הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א [[ניסן]] תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. | [[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון) - הרבי (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור "הרבי") הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א [[ניסן]] תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. | ||
== | ==תורת חסידות חב"ד== | ||
תורת חסידות חב"ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה בינה דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ד". | |||
===ספר היסוד התניא=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}} | |||
במשך עשרים שנה משנת [[תקל"ה]] (1775) כתב [[אדמו"ר הזקן]] את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ"ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. | |||
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר "כפרני". עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו. | |||
בשנת [[תקנ"ז]] (1797) שלח [[אדמו"ר הזקן]] את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי [[אדמו"ר הזקן]] ב-כ' כסלו [[תקנ"ז]]. | |||
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב"ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל. | |||
בספר זה מצויים יסודותיה של תורת חב"ד ופנימיות התורה. הספר מבאר בהרחבה את מבנה [[נפש]] האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאין]], [[אחדות ה']], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי. | |||
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב"ה]] על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של [[הקב"ה]] הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. | |||
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "[[צמצום לא כפשוטו]]" {{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}. | |||
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "[[יפוצו מעינותיך חוצה]]". | |||
====דרך תורת חסידות חב"ד=== | |||
תורת חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות [[הבעש"ט]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרד"ס]] - פשט, רמז, דרש וסוד. | תורת חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות [[הבעש"ט]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרד"ס]] - פשט, רמז, דרש וסוד. | ||