אלעד – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "ניסן " ב־"ניסן " |
מ החלפת טקסט – " סיון " ב־" סיוון " |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "שבת סליחות", נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב"ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב"ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב"ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב"די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש"ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב"ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב"דיות. | בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "שבת סליחות", נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב"ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב"ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב"ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב"די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש"ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב"ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב"דיות. | ||
לקראת [[י' בשבט]] [[תש"ס]]{{הערת שוליים|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן "מבצע חמישים" בו התגייס המניין החב"די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב"ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב"די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב"די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב"ד. שבוע לאחר מכן, בכ"ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב"ד. בכ"ג | לקראת [[י' בשבט]] [[תש"ס]]{{הערת שוליים|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן "מבצע חמישים" בו התגייס המניין החב"די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב"ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב"די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב"די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב"ד. שבוע לאחר מכן, בכ"ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב"ד. בכ"ג [[סיוון]] תש"ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה "לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ"ו אדר תש"ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב"ד". ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו"ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י"ח באלול]]. ב[[כ"א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס "[[חנוכת הבית]]" של בית כנסת חב"ד "בית מנחם" בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל. | ||
יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה). | יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה). | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
ב[[ב' בניסן]] [[תשס"א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה "פאר מנחם" ובית הספר "תפארת חיה". עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י"א ניסן]] שנת [[תשס"ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי. | ב[[ב' בניסן]] [[תשס"א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה "פאר מנחם" ובית הספר "תפארת חיה". עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י"א ניסן]] שנת [[תשס"ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי. | ||
לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט"ז | לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט"ז [[סיוון]] [[תשס"ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב"ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ"ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. | ||
ביום חמישי י"ד בסיון [[תשס"ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב"ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב"ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד. | ביום חמישי י"ד בסיון [[תשס"ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב"ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב"ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד. | ||