יוסף ענגיל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " }}" ב־"}}") |
|||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
בנקודות רבות, שיטת לימודו משיקה לשיטת הלימוד של ה[[יוסף רוזין|רגוצ'ובי]], דוגמת הבקיאות המופלאה בכל חלקי ה[[ש"ס]] והראשונים, חיבור סוגיות מחלקים שונים בש"ס ומציאת הנקודה המאחדת ביניהם ועוד. | בנקודות רבות, שיטת לימודו משיקה לשיטת הלימוד של ה[[יוסף רוזין|רגוצ'ובי]], דוגמת הבקיאות המופלאה בכל חלקי ה[[ש"ס]] והראשונים, חיבור סוגיות מחלקים שונים בש"ס ומציאת הנקודה המאחדת ביניהם ועוד. | ||
ההבדל המהותי ביניהם הינו באופן הרצאת הדברים: בעוד שהגאון הרגצ'ובי היה מוסר שיעורים נפלאים ומובנים אך חיבוריו כתובים בשפה קשה להבנה, הר"י ענגיל מסר את שיעוריו בצורה | ההבדל המהותי ביניהם הינו באופן הרצאת הדברים: בעוד שהגאון הרגצ'ובי היה מוסר שיעורים נפלאים ומובנים אך חיבוריו כתובים בשפה קשה להבנה, הר"י ענגיל מסר את שיעוריו בצורה פחות ברורה ומובנת, אך חיבוריו כתובים בשפה נהירה, ודרכו להאריך ולבאר כל דבר כדי צורכו. | ||
[[הרבי]] מצטט את חידושיו פעמים רבות, הבולט ביניהם הוא בנוגע לגדר השליחות שמובא בספרו 'לקח טוב'{{הערה|1=ראו לדוגמא ב[[שיחה|שיחת]] ה'[[דבר מלכות]]' לשבת פרשת חיי שרה, תשנ"ב.}}. | [[הרבי]] מצטט את חידושיו פעמים רבות, הבולט ביניהם הוא בנוגע לגדר השליחות שמובא בספרו 'לקח טוב'{{הערה|1=ראו לדוגמא ב[[שיחה|שיחת]] ה'[[דבר מלכות]]' לשבת פרשת חיי שרה, תשנ"ב.}}. | ||
גרסה מ־18:22, 24 באוגוסט 2016
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבי יוסף ענגיל (תרי"ט-תר"פ) היה תלמיד חכם שחי בתקופתו של אדמו"ר הרש"ב. כיהן כרב העיר קראקא וכראש ישיבה, וחיבר עשרות ספרים תורניים חשובים[1].
תולדות חיים
ילדותו
רבי יוסף נולד ביום השביעי של חג החנוכה בשנת תרי"ט בעיירה טרנוב (פולין) למשפחה מיוחסת מגזע חסידי צאנז, לאביו ר' הרצל שהיה מראשוני חסידי האדמו"ר ה"דברי חיים", ולאמו שגם משפחתה התעטרה בגדולים וחסידים.
בקטנותו לקחו אביו להתברך מפי רבו ה"דברי חיים" מצאנז. בגיל שמונה התחיל ללמוד אצל המגיד מטרנוב ר' דוב בער שיינקל אך עוד לפני שנעשה בר מצווה חדל מלשבת לפני רבו ומאז עד סוף ימיו למד באופן עצמאי בביתו, שם שקד על לימודו בחדר הספרים של אביו.
בשעת שינתו היו מתגלים לו חידושי תורה רבים. על כיסא לצד מיטתו היו מונחים קלף וקולמוס וכשהיה מתעורר היה מיד רושם את כל פרטי החלום[2].
בשנת תרל"ח, בהיותו בגיל 19, התחתן עם בת א' מחסידי האדמו"ר מסוכטשוב בעל ה'אבני נזר'.
כהונתו כראב"ד בקרקא
בסביבות שנת תרס"ה הציעו לו לכהן כדיין בבית הדין בעיר קראקא.
באחד מהדיונים הראשונים שהיה שותף להם כחבר בבית הדין, ניסה להצטנע, אך כשהביע את דעתו ההלכתית בדיון, היתה ניכרת גאונותו העצומה, ואב בית הדין הרב יוסף לדרברגר קם ממקומו וגזר עליו לשבת על מקומו ולכהן מעתה ואילך כאב בית הדין של קראקא.
על מידת ההערכה אליו מצד רבו, בעל ה'אבני נזר', תעיד העובדה כי באחת מהשבתות בהם ביקר אצל רבו, נשאר לאחר התפילה בבית הכנסת שקוע בלימוד, ולפתע הבחין שנותר בודד, וכל הקהל יצא ללות את האדמו"ר. הוא הזדרז לצאת החוצה ולהצטרף לשאר החסידים, ומרוב חיפזון שכח ללבוש את המעיל קודם יציאתו. כאשר ראה האדמו"ר שהוא ללא מעיל בקור כזה מיד נזעק: "אהה ספר תורה ערום", והפשיט את מעילו ונתנו לרבי יוסף ענגיל.
פטירתו
בחג הסוכות בשנת תר"פ ישב בסוכתו למרות הקור העז, לקה בדלקת ריאות קשה, ונפל למשכב ממנו לא קם.
נפטר בא' מר חשוון תר"פ, ונטמן בבית העלמין בוינה.
שיטת לימודו
למרות שר' יוסף למד בכוחות עצמו, ישנם הטוענים כי שיטת לימודו מבוססת על תורת המהר"ל והרמ"ע מפאנו.
בנקודות רבות, שיטת לימודו משיקה לשיטת הלימוד של הרגוצ'ובי, דוגמת הבקיאות המופלאה בכל חלקי הש"ס והראשונים, חיבור סוגיות מחלקים שונים בש"ס ומציאת הנקודה המאחדת ביניהם ועוד.
ההבדל המהותי ביניהם הינו באופן הרצאת הדברים: בעוד שהגאון הרגצ'ובי היה מוסר שיעורים נפלאים ומובנים אך חיבוריו כתובים בשפה קשה להבנה, הר"י ענגיל מסר את שיעוריו בצורה פחות ברורה ומובנת, אך חיבוריו כתובים בשפה נהירה, ודרכו להאריך ולבאר כל דבר כדי צורכו.
הרבי מצטט את חידושיו פעמים רבות, הבולט ביניהם הוא בנוגע לגדר השליחות שמובא בספרו 'לקח טוב'[3].
ספריו
רוב ימיו היה מרוחק מבני אדם ושקוע בעולמו וכתיבת חיבוריו, במשך חייו כתב למעלה ממאה עשרים ספרים, אך רובם לא הגיעו לידינו, וכיום ידוע על כעשרים ספרים ששרדו את תהפוכות השואה, ביניהם:
- 'שבעים פנים לתורה' - שבעים תירוצים לשאלה אחת, בסוגית היתר מצטרף לאיסור).[4].
- 'לקח טוב' - חקירות.
- 'בית האוצר' - אנציקלופדיה.
- 'שב דנחמתא' - קונטרס במילי דאגדתא, לעילוי נשמת אמו.
- 'חוסן יוסף' - על מסכת קידושין.
- גבורות שמונים - שמונים תירוצים על קושיא בתלמוד.
הערות שוליים
- ↑ רובם של הספרים לא שרדו את השואה, ולא הגיעיו לידינו.
- ↑ באחד הלילות חלם שהאדמו"ר ר' יהושע מבלז נפטר, וזה היה בעודו בחיים, ובכתב יד של החלום כתוב שהסתפק האם לפרסם, שיתפללו בשביל להעביר את רוע הגזירה...
- ↑ ראו לדוגמא בשיחת ה'דבר מלכות' לשבת פרשת חיי שרה, תשנ"ב.
- ↑ ספר זה הינו ספרו הראשון. על ספרו ע' פנים לתורה וכן גבורות שמונים (שמתרצים שבעים או שמונים תירוצים על קושיא אחת) התבטא פעם הרד"ב ווינפעלד ראש ישיבת טשעבין: אל תחשבו שר"י יישב את הקושיא בשמונים אופנים ואחר כך חיבר את השם "גבורות שמונים' אלא מלכתחילה קרא לו כך ואחר כך כתב שמונים תירוצים, אבל אם היה רוצה לקרוא לזה לדוגמא 'גבורות מאה' היה ביכולתו לכתוב מאה תרוצים.