צבי הירש לרנר: הבדלים בין גרסאות בדף

צבי הירש לרנר (עריכה)

גרסה מ־19:03, 13 בפברואר 2007

נוספו 1,770 בתים , 13 בפברואר 2007

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

Elchanan

4,324

עריכות

@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 משפחתו של ר' הירש השתייכה למעמד הפועלים, ובזכות כך קיבלו אישור לנהל מכולת קטנה. חנות זו הייתה מוקד לפעילות יהודית תוססת, חלוקת מזון לנזקקים, מקום התאספות ולימוד ועוד פעולות רבות שהוסוו תחת מכירת מוצרי המזון.
-למרות ההשכלה שקנה הסבא ר’ הירש’ל, והמהלכים שהיו לו בעולם הגדול, תמיד חיפש את קרבתם של תלמידי חכמים, חסידים, את ההתוועדויות והאווירה החסידית שמסביב.
+למרות ההשכלה שקנה ר’ הירש’ל, והמהלכים שהיו לו בעולם הגדול, תמיד חיפש את קרבתם של תלמידי חכמים, חסידים, את ההתוועדויות והאווירה החסידית שמסביב.
 בשנת תרצ”ג שרר רעב כבד באוקראינה עד כדי כך שאנשים היו מתים ברחובות, נפוחי כפן ומזי רעב. ר’ צבי הירש שעבד באותם ימים במוסקבה, היה קונה לחם ושולח לאוקראינה.
@@ שורה 61: / שורה 61: @@
 זמן לא רב לאחר מכן, נשלח לכלא בעיר סולובקי בסיביר. באיזור זה שרר קור איום בחודשי החורף, ולעתים היה מגיע ל-‏54 מינוס.
-עוד קודם יציאתו לסיביר, ניסתה רעייתו סופיה, הסבתא, לאתר את מקום מאסרו. היא הלכה יותר מ-‏10 ק”מ ברגל, כשהיא סוחבת על גבה שק של חפצים עבור סבא, אך בסופו של דבר לא הצליחו השניים להיפגש בטרם נשלח לארץ גזירה.
+עוד קודם יציאתו לסיביר, ניסתה רעייתו סופיה, הסבתא, לאתר את מקום מאסרו. היא הלכה יותר מ-‏10 ק”מ ברגל, כשהיא סוחבת על גבה שק של חפצים עבור בעלה, אך בסופו של דבר לא הצליחו השניים להיפגש בטרם נשלח לארץ גזירה.
 ר' הירשל עבד בפרך במחנות העבודה הסביריים. הוא היה בעל כושר הישרדות נדיר, ותמיד מצא פתרון נאות לכל מצב. הוא לא היה מאבד עשתונות, ותמיד היה חביב ואהוב על כולם. תכונות אלו התגלו ובאו לידי ביטוי גם בשנות מאסרו.
@@ שורה 74: / שורה 74: @@
 כאסיר משוחרר נאסר עליו לשוב למקום מגוריו או להתיישב בעיר גדולה, ועל כן הוא וזוגתו עברו לסמינובקא - ישוב נידח המרוחק 200 ק”מ מקמיניצק-פודולסק.
-הזוג היהודי בלט בין תושבי הכפר בהיותם אנשים משכילים. סבתא סייעה רבות במתן טיפול רפואי לתושבים, וסבא מצידו עסק בהוראה, שכן ניחן בכושר הסברה נדיר.
+הזוג היהודי בלט בין תושבי הכפר בהיותם אנשים משכילים. סבתא סייעה רבות במתן טיפול רפואי לתושבים, ור' הירשל מצידו עסק בהוראה, שכן ניחן בכושר הסברה נדיר.
 בהשתדלותם של קרובי משפחה, הצליח רק הירשל לעבור יחד עם אשתו לעיר פולטבה.
@@ שורה 90: / שורה 90: @@
 ביום שבת, כ”א בטבת תש”ה, נולד לר’ הירשל וסופיה בנם השני, ר’ משה שיחי’. ר’ מוטל סייע בהסקת בית היולדת, וכמו כן השיג מוהל לשבת, והברית נערכה בעתה ובזמנה.
+==בסמרקנד==
+לר' הירשל נודע כי ב[[סמרקנד]] נמצאים חסידים רבים שהשיגו פספורטים פולניים מזוייפים, באמצעותם ניתן היה לצאת מבעד למסך הברזל. רק לאחר השתדלויות רבות, הצליחו הזוג לרנר להגיע לסמרקנד בעיצומה של שנת תש”ו.
+בהגיעם לעיר עברו מבית לבית כדי לנסות למצוא מקום לדור בו, ולפחות מקום זמני עד שימצאו את מקום מנוחתם. רק בשעות הערב מצאו “דירה” שלא היתה אלא חדר עשוי חמר פרוץ לרוח ולעוברים ושבים. בלית ברירה פרקו את מטלטליהם המועטים ופנו ללינת הלילה ב”דירה” החדשה.
+==עיסוקים חדשים==
+בסמרקנד כבר לא יכול היה ר' הירשל להמשיך לעסוק במקצוע ההוראה, כיוון שלא ניתן היה להימנע מעבודה בשבת במקצוע זה. משום כך החל לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות, כגון סבלות. הוא אף ‘זכה’ לקבל על כך את הכינוי “הרשל דער טרעגער”.
+באותה תקופה משפחתו הייתה במצוקה כלכלית כמו שאר הפליטים שמילאו את סמרקנד. היה קושי עצום בהשגת דלי מים בבוקר שהיה אמור להספיק לכל יום; המים נמכרו בכסף רב.
+את הפיתות אפו מקמח שהשיגו, ולשבת הכינו יין מעץ גפן שגדל בסמוך לביתם. ועם זאת, ביתם של היה פתוח לקבל את כל היהודים הפליטים מהמלחמה.
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ל]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ל]]