אתחלתא דגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ," ב־",") |
מ (החלפת טקסט – " }}" ב־"}}") |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== חומרת הטעות בזה == | == חומרת הטעות בזה == | ||
במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. המצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה ומצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת ה[[גאולה]], שמטרתה [[שלימות התורה ומצוות]]. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], הוא כותב שהדבר גורם להתרופפות בקיום [[תורה ומצוות]] ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|עי"ז|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}} "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא ד[[גאולה]].{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו ש[[ניצולי השואה|ניצולו מהשואה]] וראו [[נסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן }} באופן בלתי טבעי כנ"ל," (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. פרופ' [[ישראל אלדד]] כתב במאמר ב"[[ידיעות אחרונות]]" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש: "כאשר ניסיתי להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא ד[[גאולה]]... חל מפנה מפתיע בטון דיבורו, אף הלם באגרופו על השולחן והפטיר: הרב קוק טעה". הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''. | במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. המצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה ומצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת ה[[גאולה]], שמטרתה [[שלימות התורה ומצוות]]. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], הוא כותב שהדבר גורם להתרופפות בקיום [[תורה ומצוות]] ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|עי"ז|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}} "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא ד[[גאולה]].{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו ש[[ניצולי השואה|ניצולו מהשואה]] וראו [[נסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל," (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. פרופ' [[ישראל אלדד]] כתב במאמר ב"[[ידיעות אחרונות]]" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש: "כאשר ניסיתי להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא ד[[גאולה]]... חל מפנה מפתיע בטון דיבורו, אף הלם באגרופו על השולחן והפטיר: הרב קוק טעה". הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''. | ||
ה[[רבי]] אמר כי טענות אלו מביאים לקולות (הקלות) ב[[תורה ובמצוות]] (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין ב[[תורה ובמצוות]] כתחילת ה[[גאולה]]). | ה[[רבי]] אמר כי טענות אלו מביאים לקולות (הקלות) ב[[תורה ובמצוות]] (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין ב[[תורה ובמצוות]] כתחילת ה[[גאולה]]). | ||
גרסה מ־05:38, 22 באוגוסט 2016
אתחלתא דגאולה פירושו התחלת הגאולה. במונח זה השתמשה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת מדינת ישראל, ולהקמת שלטון היהודים בארץ ישראל. הרבי מתנגד לתפיסה זו[1] -, כיון שמדינת ישראל לא הוקמה על בסיס תורה ומצוות היא אינה יכולה להוות התחלה לגאולה. הרבי ציין מספר רב של פעמים שהתחלת הגאולה על פי הלכה היא אך ורק בסדר אותו קבע הרמב"ם, שתהיה תחילה על ידי מלך המשיח שהינו בשר ודם.
המדרש וההלכה
מכמה מדרשים ומאגדות הגמרא בתלמוד בבלי וירושלמי נראה שחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל הינו התחלת הגאולה. בגמרא בסנהדרין מובא על פריחת הצומח בארץ ישראל, "אין לך קץ מגולה מזה".
תפיסת היסוד של הרבי היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ברמב"ם שהוא הפוסק היחיד בענין הגאולה, ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, הרמב"ם כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק י"א על הסדר בגאולה: "יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה", כלומר הגאולה תתחיל בביאת המלך המשיח. רק לאחר מכן יהיה השלב של קיבוץ גלויות[2].
גם את המדרשים אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם 'גאולה' הוא שם כללי, כל גאולה של יחיד או רבים מצרה קרוי גאולה, לכן ייתכן שהמדרש והגמרא מדברים על גאולה, אך לא על הגאולה המיוחלת.
ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי הגמרא בסנהדרין: שהקב"ה מקים 'דוד אחר' שהוא יהי' מלך המשיח, הכוונה לדוד בן גוריון. טענה מגוחכת ומבהילה זו דחה הרבי, כפי המובן בפשטות שמלך המשיח תפקידו לכוף את ישראל לקיים תורה ומצוות ולהחזיר את שלימות התורה לעם ישראל, ממילא מובן שדוד בן גוריון שפעל בכיוון ההפוך לחטוא ולהחטיא לא שייך שיהיה מלך המשיח...[3]
חומרת הטעות בזה
במכתבים רבים הרבי שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה הגאולה. המצב בארץ ישראל מהבחינה של קיום תורה ומצוות לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת מדינת ישראל, ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. במכתב שכתב לרב שלמה יוסף זוין, הוא כותב שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית הקץ[4] "הביאור היחידי שנופלים קורבנות בארץ ישראל הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה.[5]. פרופ' ישראל אלדד כתב במאמר ב"ידיעות אחרונות" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש: "כאשר ניסיתי להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא דגאולה... חל מפנה מפתיע בטון דיבורו, אף הלם באגרופו על השולחן והפטיר: הרב קוק טעה". הרב שלום דב וולפא, כתב בנושא זה את הספר בין אור לחושך.
הרבי אמר כי טענות אלו מביאים לקולות (הקלות) בתורה ובמצוות (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין בתורה ובמצוות כתחילת הגאולה). הרבי אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך.
ביטוי חריף (יוצא דופן בסגנון הכתיבה של הרבי) על אמירה זו כתב הרבי[6]: "הכרזת 'אתחלתא דגאולה' - ענין של סכנה, כי זהו הביאור היחיד ש(לעת עתה) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו בארץ הקודש ת"ו, וגם כן באופן בלתי טבעי כנ"ל,".
לקריאה נוספת
- ספר אגרות קודש בעניני גאולה ומשיח פרק אתחלתא דגאולה.
- הרב שלום דובער הלוי וולפא, בין אור לחושך, יחס הרבי מליובאוויטש לציונות ולמדינת ישראל, הוצאת המחבר, קרית גת חשון תשס"ו.
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ ראה התוועדויות - תשמ"ג כרך א' ע' 509 קישור באתר אוצר הרבי.
- ↑ פעם בעיצומה של יחידות של אחד מרבני הציונות הדתית נשמע קולו של הרבי שהוא אומר בקול תוך כדי דפיקה השולחן: "הרב קוק טעה..." - מדברי הרב אסף חנוך פרומר, בועידת התמימים לתלמידי התמימים בארגון את"ה העולמי, כ"ד ניסן תשע"ג.
- ↑ אג"ק כ' ע' קי"א
- ↑ "כיון שלדעתי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין עי"ז דוחין את הקץ
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ח"ו, נוסף
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ע"ז שהדברים על דבר אתחלתא דגאולה בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין תומ"צ..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד) - ↑ וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש(
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין לע"ע) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אה"ק
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו נסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אה"ק
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ת"ו ו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ג"כ באופן בלתי טבעי כנ"ל," (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג). - ↑ אגרת ט'תקס"ב.