חיים בן ציון רסקין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 "גר לו יהודי ליד מוסקבה. בכל יום משכים הוא בשעה ארבע ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר [[תהילים]] ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה? מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר".
-[[אדמו"ר הריי"צ]] לא נקב בשמו של ר' חיים בן-ציון, אבל לכל הנוכחים הייתה כוונתו ברורה. כך סיפר בנו הצעיר, הרב [[יעקב יוסף רסקין]], ששמע זאת מפי כמה [[חסידים]] שהיו נוכחים בשעת אמירת השיחה.
+אדמו"ר הריי"צ לא נקב בשמו של ר' חיים בן-ציון, אבל לכל הנוכחים הייתה כוונתו ברורה. כך סיפר בנו הצעיר, הרב [[יעקב יוסף רסקין]], ששמע זאת מפי כמה [[חסידים]] שהיו נוכחים בשעת אמירת השיחה.
 יום אחד העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לג'זאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח חופשית שמתחילה לנשוב בעיירה החסידית. רוח חופשית זו נשבה באותה תקופה בכל מדינות אירופה, וצעירים יהודים רבים פרקו מעצמם עול תורה ומצוות.
@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 בג'זאטסק נאלץ היה להתמודד עם בעיות אובייקטיביות חדשות בחינוכם של ארבעת ילדיו (שלשה בנים ובת). הבן הבכור, יהודה לייב רסקין, היה אז נער כבן חמש-עשרה שנה, ובעיני אביו נחשב ל'בחור הסמוך לחופתו', שכן ביקש לשדך את ילדיו מוקדם ככל האפשר בכדי לשומרם במסגרת יהודית-חסידית. שלמה רסקין, הצעיר ממנו בשנתיים, מצא לו חבר מתאים ללימוד הגמרא בצוותא. אבל הילד [[יצחק רסקין]], בן השבע, היה זקוק למלמד ול[[חיידר]] שלא היו בנמצא בג'זאטסק. הוא נשלח אפוא לבית הדודה נחמה (אחות ר' בן-ציון) שגרה ב[[ליאזנא]].
-זמן מה לאחר מכן, הודיע לו [[אדמו"ר הריי"צ]] - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת [[תרע"ו]].
+זמן מה לאחר מכן, הודיע לו אדמו"ר הריי"צ - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת [[תרע"ו]].
 בשנת [[תרס"א]] נולד בן הזקונים [[יעקב יוסף רסקין]]. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בג'זאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 ==חסיד מקושר לאדמו"ר הריי"צ==
-מיד עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הרש"ב, קיבל עליו ר' חיים בן-ציון את נשיאותו של בנו אדמו"ר הריי"צ, והתקשר אליו בקשר נפשי עמוק. בשבע השנים מאז קבלת הנשיאות ועד שעזב את רוסיה, נסע ר' חיים בן-ציון אל [[אדמו"ר הריי"צ]] כמה פעמים ואף נכנס ל[[יחידות]]. כמו כן כתב תכופות לרבי ואף קיבל תשובות.
+מיד עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הרש"ב, קיבל עליו ר' חיים בן-ציון את נשיאותו של בנו אדמו"ר הריי"צ, והתקשר אליו בקשר נפשי עמוק. בשבע השנים מאז קבלת הנשיאות ועד שעזב את רוסיה, נסע ר' חיים בן-ציון אל אדמו"ר הריי"צ כמה פעמים ואף נכנס ל[[יחידות]]. כמו כן כתב תכופות לרבי ואף קיבל תשובות.
-גם לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא מ[[רוסיה]] והתגורר בלטביה וב[[פולין]], המשיך ר' חיים בן-ציון לכתוב לו בקביעות למרות הסכנה שבדבר.
+גם לאחר שאדמו"ר הריי"צ יצא מ[[רוסיה]] והתגורר בלטביה וב[[פולין]], המשיך ר' חיים בן-ציון לכתוב לו בקביעות למרות הסכנה שבדבר.
-בהיותו בן שישים בערך, ציוה עליו [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחידות לשנן בעל פה את כל המשניות שבסדר 'קדשים', ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'.
+בהיותו בן שישים בערך, ציוה עליו אדמו"ר הריי"צ ביחידות לשנן בעל פה את כל המשניות שבסדר 'קדשים', ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'.
-באחד ממכתבי [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו משנת [[תרפ"ג]], כותב לו על החשיבות במחשבה אודות הנהגת בני ביתו: "מהוד כ"ק אדמו"ר הרה"ק [הרש"ב] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע זכינו לשמוע בקידוש [[שמחת תורה]] (בשנת [[תר"ס]] או [[תרס"א]]): כשם שחובה לאדם להניח [[תפילין]] בכל יום ויום, כן חובת גברא להגביל כל יום ויום שעה קבועה, לחשוב אודות הנהגת ביתו ובית זרעו".
+באחד ממכתבי אדמו"ר הריי"צ אליו משנת [[תרפ"ג]], כותב לו על החשיבות במחשבה אודות הנהגת בני ביתו: "מהוד כ"ק אדמו"ר הרה"ק [הרש"ב] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע זכינו לשמוע בקידוש [[שמחת תורה]] (בשנת [[תר"ס]] או [[תרס"א]]): כשם שחובה לאדם להניח [[תפילין]] בכל יום ויום, כן חובת גברא להגביל כל יום ויום שעה קבועה, לחשוב אודות הנהגת ביתו ובית זרעו".
-ביום ח' ב[[ניסן]] [[תרפ"ג]], קיבל מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שאורכו חמשה עמודים; רובו של המכתב עוסק בביאור עיוני עמוק בענייני עבודת האדם בדרך החסידות וכן בענייני משפחה.
+ביום ח' ב[[ניסן]] [[תרפ"ג]], קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ שאורכו חמשה עמודים; רובו של המכתב עוסק בביאור עיוני עמוק בענייני עבודת האדם בדרך החסידות וכן בענייני משפחה.
 ==פטירתו==