סיפורי חסידים

ילדים מאזינים לסיפור חסידי. ציור

סיפורי חסידים הנו שם כולל לסיפורים המסופרים על ידי החסידים. בסוגה זו נכללים סיפורים אודות תולדות חייהם של אדמו"רי החסידות וכן תולדות חייהם של החסידים. בין הסיפורים סיפורי מופת המתארים ניסים שחוללו האדמו"רים. בהתוועדות מסופרים בדרך כלל סיפורים חסידיים שמטרתם לעורר את לב השומעים לעבודת ה'.

הסיפורים תופסים חלק נרחב בהוצאה לאור החב"דית, ובכל שנה יוצאים עשרות ספרי סיפורים המיועדים לכל השכבות והגילאים.

מעלת הסיפור החסידי

האדמו"ר הריי"צ סיפר מעשה, המלמד על מעלת הסיפור החסידי: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי ישראל מרוז'ין הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים לפני שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה.

עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, שאדמו"ר ה'צמח צדק' השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור - להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא:

מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה - חב"די שלם - מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים

יתירה מזו, התבטא אדמו"ר הזקן:

כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה - היה זה אצלנו תורה שבעל פה, וכאשר שמענו מהרבי סיפור - היה זה אצלנו כמו תורה שבכתב!

ר' הלל מפאריטש, ביכר את מעלתם של הסיפורים, ואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם 'בראשית' ו'שמות', שרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי.

אדמו"ר הריי"צ מספר, שבאחת ההזדמנויות כאשר הביא לאביו אדמו"ר הרש"ב ספר סיפורים, אדמו"ר הרש"ב היה מאוד שבע רצון, והתבטא: "אני מייקר זאת יותר מאשר היית מביא לי כתב של רבי!".

וכך התבטא אדמו"ר הריי"צ: "פתגם חסידי ודאי טוב וסיפור חסידי ודאי נחוץ!...".

הסיפור בחינוך החסידי

סיפורי החסידים הינם חלק בלתי נפרד מהחינוך החב"די

במכתב לר' אליהו חיים ליפסקר כותב הרבי: "נהניתי לקרות במכתבו על דבר השתדלותו להחדיר בתוך התלמידים והתלמידות שלו סיפורים חסידותיים.. ובטח יוסיף אומץ בזה, כי הרי זהו כל האדם".

באגרות קודש שלו כותב אדמו"ר הריי"צ, שקריאת סיפורי צדיקים אצל ילדים הינו עיקר גדול בחינוכם, אך בכך לא די, וצריך לחנכם גם לספר את מה שקראו, ולהסביר להם את המוסר השכל מהסיפורים אותם הם קוראים:

עיקר גדול בהדרכה לקטנים, לתת להם סיפורים טובים מהנהגות צדיקים.. להשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו, ולהרגילם לספר במתינות ובסדר כל מה שקראו, ואחר כל סיפור שיקראו - נחוץ להסביר להם את המוסר-השכל ביראת שמים היוצא מסיפור זה

הסיפור החסידי משמש ככלי לחינוך ולהדרכה לא רק בנוגע לילדים קטנים, כי אם גם בנוגע להדרכת האברכים וחינוכם בדרכי החסידות.

בתקופתו של אדמו"ר האמצעי, התמנה רבי הלל מפאריטש כמשפיע כללי, והוא הופקד על חינוכם של האברכים, שהיו נשלחים אליו ישירות על ידי אדמו"ר האמצעי.

ר' הלל ייחס חשיבות רבה לסיפור החסידי, והוא היה עיקר החינוך וההדרכה של האברך. וכך מסופר באגרות קודש של כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "דרכו של הרה"ג הרב הלל מפאריטש היתה, שבתחילת בואו של איזה אברך אליו, היה מוסרו בידי שנים מהאברכים, להסביר לו לא רק את כללות ענין דרכי החסידות, ללמדו את האל"ף בי"ת החסידי, אלא עיקר העבודה היתה שהאברכים היו צריכים לספר לאברך החדש סיפורי מעשיות מהוד כ"ק האדמו"רים ומהחסידים הישנים ועל כל סיפור היו חוזרים כמה וכמה פעמים עד שהיה נקלט אצל האברך החדש בכי טוב והיה שגור בו היטב בכל פרטי הענין על בוריו. לאחר מכן היו שואלים את האברך החדש איזה ענין בתיקון המידות, ביראת שמים ובהשגת הבורא ברוך הוא, הוא יכול ללמוד מאותו סיפור, והיו מכריחים את האברך לייגע עצמו בענין זה כמו בלימוד עיוני, והיו עוזרים לו בזה, ולאחר מכן היו מספרים מה שאמר מחנכם ומדריכם הרב הלל באותו ענין".

לספר גם סיפורים 'תמוהים'

הרבי מספר, שחמיו אדמו"ר הריי"צ לקח פעם מלמד שנמנע מלספר לילדים סיפורים "תמוהים", ואדמו"ר הרש"ב הורה לפטר את המלמד מייד. את הסיבה לכך הסביר אדמו"ר הרש"ב: "צריך להתחיל דוקא עם אמונה וקבלת-עול ולא עם שכל; גם הענינים המובנים בשכל צריך לעשותם עם קבלת-עול. וכך הוא גם ענין החינוך: צריך לספר לילדים ענינים של מופתים, שהם למעלה מהשכל, וזה נוטע בם אמונה. והטענות שאין זה סדר, ולאיזה צורך צריך להתחיל עם ענינים המבהילים את הרעיון והדומה - באים מהיצר-הרע, המלך זקן וכסיל".

בעת התוועדות חסידים

הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ההתוועדות החסידית, "בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם - צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא התוועדות חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם".

וכן: "בימים עברו.. בשבתות וביומי דפגרא היו מתאספים, מנגנים ניגונים לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד, ומספרים סיפורים שונים מהנהגות הרביים, מהנהגות זקני החסידים, ומעניני "יחידות""

סוגים שונים בסיפורת החסידית

הסיפור החסידי נחלק בכללותו לשני מלחקות עיקריות, כשלכל אחת מהמחלקות ישנם מעלות ויתרונות המיוחדות לו.

סיפורי צדיקים

תולדות חייהם, פעולותיהם והנהגותיהם של נשיאי החסידות הכללית בכלל, ורבותינו נשיאינו, נשיאי תנועת חב"ד בפרט.

מלבד ענין אמונת הצדיקים המוחדרת על ידי סיפורים אלו, ישנה בהם את עצם המעלה של סיפורים העוסקים בנשיאי החסידות.

סיפורי חסידים

עיקר הדגש בסיפורי חסידים (היינו סיפורים העוסקים בחסידים) הוא, התמסרותם לביצוע דברי הרבי, אופן התקרבותם לחסידות, והנהגתם בחיי היום-יום.

מטרתם של סיפורים אלה הינה להטביע בשומע הסיפור את יסודות החסידות, כגון התקשרות חסרת גבולות לצדיק, אמונה תמימה, אהבת ישראל, ועוד.

ב'יחידות' של הרב אבא פליסקין, טען הרבי כי חסרה 'לחלוחית' חסידית אצל תלמידי התמימים. והרבי הסביר: "צריך לספר סיפורים מחסידים שהיו יהודים חסידיים (חסידישע אידן), וכוונתי דוקא מחסידים לא מרביים, שכן כאשר מספרים אודות רבי נהי' קס"ד שזהו ריחוק באין ערוך וכו' מה שאין כן כשמספרים מחסידים לומדים מכך וכו'".

אופן הסיפור החסידי

הכנה לסיפור

בנוסף לכך, נדרשת הכנה כללית לפני שמספרים סיפור חסידי, הן מצד המספר, והן מצד שומע הסיפור: "המספר זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לומר מאמר עמוק ביותר, ומי ששומע סיפור - זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לשמוע מאמר עמוק ביותר".

וכך התבטא אדמו"ר הרש"ב: "צריך כשרון שכלי לדעת כיצד לספר סיפור, וצריך כשרון שכלי לדעת כיצד לשמוע סיפור".

לספר את הרקע

מלבד סיפור המעשה עצמו, דרשו רבותינו נשיאינו לספר בפרטיות גם את הרקע הכללי למצב התקופה בעת התרחשות המאורע המסופר, וכל שאר הפרטים הקשורים אליו, וזאת על מנת שהסיפור יעמוד בצורה חיה לנגד עיני השומע, ויחדור אצלו בפנימיות.

דיוק בפרטים

באותה שיחה, אדמו"ר הריי"צ ממשיך ומזהיר, כי כאשר מספרים סיפור שאינו אמיתי - הרי זה משחית את מידותיו של שומע הסיפור, ועושה אותו ל'חיצון', ולשקרן.

ובמקום אחר, מניח אדמו"ר הריי"צ דגש מיוחד על חשיבות הדיוק בסיפורי חסידים: "צריכים ללמוד כיצד לספר סיפור חסידי, לא לייפות את הסיפור בביאורים והסברים עצמיים, לספר את הסיפור דבר דבור על אופנו".

הדבר אמור לא רק כלפי סיפורים מיוחדים, אלא כלפי כל סיפור חסידי, ואפילו קטע קטן המסופר מתוך סיפור שלם, צריך להיות מסופר בדיוק מירבי: "דבר ידוע ומפורסם בשם הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר כל דבר סיפור צדיקים או של חסידים - בלי הבדל תוכן, כי גם סיפור אשר בהשקפה ראשונה לא נראה בו שום תוכן, הנה באמת יש בו תוכן רב - צריך להיות מסופר בדיוק רב, וגם קטע של סיפור צריך להיות מסופר בסדר מדוייק".

מקור הסיפור

מלבד הדיוק בפרטי הסיפור, ישנה חשיבות לציון מקור הסיפור על מנת לברר את פרטיו המדוייקים ואת מידת האמינות שלו. וכך כותב הרבי באגרת קודש לרב שלמה יוסף זוין: "בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק, מועיל הוא ביותר.. אם בשולי הגליון או על כל פנים בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר - הסמכות שלו".

באותו מכתב מדגיש הרבי, שהדברים אמורים במיוחד בנוגע לסיפורי חסידים, אשר חוסר הדיוק וציון המקור שלהם, עלול לגרום ליהודים להתרחק מלימוד תורת החסידות חס-ושלום: "ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות.. הביאו נזק רב להפצת תורת החסידות והחדרת הדרכותי' ומנהגי' לחוגים יותר רחבים".

לשנן את הסיפור

כפי שניתן לראות בתיאור אופן הדרכת האברכים אצל ר' הלל מפאריטש, היה דגש מיוחד אצל זקני החסידים שהתלמידים ישננו את הסיפורים ששומעים, ויחזרו עליהם שוב ושוב עד שידעו אותם היטב, עם כל פרטיהם ודיוקיהם.

פעולת הסיפור החסידי

הטבה כללית

"סיפורי חסידים הם הטבה כללית, העושים מן האדם בעל מדות ועובד ה'. לאחר הטבת הנרות, מגיע תורו של האור המאיר".

מטהר את הלב ואת המוח

"סיפור ממשכיל ועובד מטהר את מוח השומע, סיפור מעובד ומשכיל מטהר את לב השומע".

מביא לצלילות הדעת

אדמו"ר הרש"ב אמר: "פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ו"מנקה" את הלב".

מפשט עקמומיות הלב

"על כל סיפור להוסיף ענין בעבודה ולהביא לפתיחת הלב והמוח בהשכלה. על כל סיפור להביא לפישוט העקמומיות שבלב.. ספר בראשית הוא ברובו סיפורי מעשיות, ונקרא "ספר הישר", שכן הסיפורים הקדושים מביאים ישרות בלב ובמוח האדם, שיהיו כלים לקבלת תורה ועבודה. וכך על כל סיפור להביא תועלת בהשכלה ובעבודה".

מאיר את הפינות החשוכות

"כל סיפור הוא חלון. מבעד לחלון זה - זורח אור ה"עבודה" שמקורו בשמש החסידות. אור זה - מאיר את כל הפינות החשוכות של בני האדם".

כתיבת הסיפורים

בשנים הראשונות לנשיאותו, עודד הרבי את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים.

אגרות קודש רבות נכתבו בנושא זה, להלן חלקם:

זכרונות מרבותינו נשיאינו

באגרת אל הגאון רבי זלמן שמעון דווארקין (לימים, רבה של שכונת קראון הייטס, כותב הרבי: "קבלתי מכתבו בצירוף רשימות זכרונות מהשנים הראשונות לנשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר, ותשואות חן על העבר, ובקשה רבה וכפולה להמשיך בזה, כי אף שמרובים הסיפורים שרשם באיכות, אבל מעטים הם בכמות, ובלי ספק אשר רשומים בזכרונו עוד כהנה וכהנה. כן אם יש בידו לזרז את אלו שיודע שגם הם זוכרים ענינים וסיפורים מהשנים ההם, נא ונא לעשות בזה, או להודיעני ואכתוב אני אליהם ישר".

הוצאה לאור

ספרי סיפורים

שוק הספרים החסידי, גדל מיום ליום, ומידי חודש בחודשו נדפסים ספרי סיפורים נוספים. להלן רשימה חלקית של הספרים היוצאים לאור תחת סוגה זו:

זכרונות ימי קדם

בעקבות הוראותיו של הרבי לזקני החסידים להעלות את זיכרונותיהם על גבי הכתב, העלו חסידים רבים את זיכרונותיהם. סיפורים אלו נדפסו בספרים:

• לקוטי סיפורים (הרב חיים מרדכי פרלוב).
• זכרונותי (הרב נחום שמריהו ששונקין).
• שמועות וסיפורים (הרב רפאל נחמן כהן).
• זכרון הרז"ש (הרב זלמן שמעון דווארקין).
• רשימות דברים (הרב יהודה חיטריק).
• הלקח והליבוב (הרב אלכסנדר סנדר יודאסין).
• ספר הזכרונות דברי הימים (הרב מאיר גורקוב).
• לב הארי (הרב מיכאל יהודה אריה לייב כהן).
• זכרון צדיקים וחסידים (הרב שמשון דובער יפה).

ספרי ביוגרפיה

בשנים האחרונות החלה מגמה כוללת להוציא לאור ספרי ביוגרפיה על תולדותיהם של זקני החסידים ודמויות ההוד מקרב חסידי חב"ד.

בספרים אלה נכללים ענינים נוספים הקשורים עם נשוא הספר, כגון מכתבים ששיגר אליו הרבי, אמרות חסידיות שנשמעו ממנו, יומנים שכתב בעת שהותו בבית חיינו, ורשימות פרטיות נוספות של הוראות שקיבל מהרבי וכדומה.

להלן רשימה חלקית

• ר' מענדל - תולדות המשפיע החסידי ר' מענדל פוטרפס.
• הטרקטוריסט של הרבי - תולדות המשפיע החסידי ר' ראובן דונין.
• ברוך אומר ועושה - תולדות הרב ברוך פאריז.
• אחד היה אברהם - תולדות הרב אברהם פאריז.
• גאון וחסיד - תולדות הרב זלמן לייב אסטולין.
• אוצר החסידים - תולדותיהם של זקני החסידים בארץ הקודש, בניו יורק, בברית המועצות ובפולין, וברחבי תבל.
• תולדות אברהם חיים - תולדות הרב אברהם חיים רוזנבוים.
• גבורה יהודית במלכות הרשע - תולדות הרב יצחק אייזיק קרסיק.
• הפרטיזן - תולדות הרב זושא וילימובסקי.
• מאחורי מסך הברזל - הרב פולע כהן.
• הלב של צפת - תולדות הרב לוי ביסטריצקי.
• עבד אברהם אנוכי - תולדות הרב חיים אליעזר קרסיק.
• אנשים חסידים היו - תולדות החסידים ר' זלמן משה היצחקי וחתנו ר' אברהם דרייזין (מאיור).
• המאבק והנצחון - תולדות הרב אהרן חזן.
• דובר שלום - תודות הרב ברק'ה וולף.
• נודע בשיעורים - הגה"ח ר' אברהם חיים נאה.
• המשפיע שלא חזר - תולדות הרב אברהם ברוך פבזנר.
• חסידים ואנשי אמת - תולדות הרב אהרן אליעזר צייטלין ובנו ר' יהושע העשיל צייטלין.
• ורבים השיב ליהדות ולחסידות - תולדות הרב מאיר שלום בליז'ינסקי.
• ודוד עבדי - תולדות הרב דוד חנזין.
• אלה תולדות פרץ - תולדות הרב פרץ מוצקין.
• אבני חן - תולדות בני משפחת חן החב"דית.
• ר' מאיר החסיד שאמר הנני - תולדות החסיד ר' מאיר פריימן.
• הקטר של חב"ד - תולדות החסיד ר' שלמה מיידנצ'יק.

עיבודים לילדים

• סדרת הספרים 'מחניים'.
• ספר הזכרונות לילדים (מ. בן אור).
• דרכים נסתרות (זלמן רודרמן).
• סדרת 'רבותינו נשיאינו' (קמינצקי).
• סיפורי מופת (זלמן רודרמן).
• שמועות וסיפורים מעובד לילדים (פרדי ברוד).
• סיפורי רבותינו נשיאינו (הוצאת "לדורות").
• סיפורים שאהבתי לספר (הרב טוביה ליצמן).
• 101 סיפורים לילד החסידי (הוצאת "ופרצת").
• מה שסיפר לי סבא (ליקוט סיפורים שהתפרסמו ב"שיחות לנוער").
• המשפיע (סיפורי ר' מענדל פוטרפס מעובדים לילדים).
• המאסר והגאולה (ר' זלמן רודרמן - סיפור מאסרו של אדמו"ר הזקן).
• המגיד ממזריטש (ר' זלמן רודרמן).

לגיל הרך

• הסיפור המחייך - קומיקס צבעוני.
• גוט יום טוב - סיפורם של חגי חב"ד לילדים.

הוצאות לאור

רוב ספרי הסיפורים היוצאים לאור כיום נדפסים על ידי ההוצאות לאור החב"דיות:

• חזק הוצאה לאור
• אש"ל
• לדורות
• מלכות הכתר
• מחניים

הוראות בנוגע להדפסת סיפורי חסידים

הדפסת סיפורים לא מדוייקים

באגרת הרבי לרש"י זוין שצוטטה לעיל, כותב הרבי שניתן להדפיס סיפורים חסידיים שלא נודעה מידת אמינותם, מכיון שסיפורים אלו - גם אם לא התרחשו בפועל - משקפים את מהלך הרוח של חסידים ואת אורח חייהם, ואף אם המעשה לא אמת, הרי שהוא היה יכול להיות באמת ("אויב די מעשה איז ניט אמת, האט עס אבער געקענט זיין אמת").

אדמו"ר המהר"ש אמר: "אוהב אני סיפורי החסידים ושיחתם, גם אלה הדברים המסופרים שאינם מדוייקים כל כך, ואפילו אלה הדברים שהם מוגזמים. הסיפורים החסידיים מחממים ומאירים את הבית החסידי".

התנאי היחיד שמציב הרבי לסיפורים כאלו, הינו למסור מודעה מפורשת שסיפורים אלו הינם ללא מסורת, ולא נודעה מידת אמינותם.

לקריאה נוספת

• הקדמה לספר 'אוצר סיפורי חב"ד' - מאת הסופר החסידי הרב חנוך גליצנשטיין. ספריית 'אוצר החכמה'.
• סיפורי חסידים: מעשיות או פרקי היסטוריה? - ראיון מרתק עם הסופר החסידי ר' מנחם זיגלבוים
• וסיפרתם לכם, לקט התבטאויות קודש מרבותינו נשיאינו אודות סיפורי חסידים שבועון בית משיח גליון 278 עמוד 36 ואילך

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==