מ החלפת טקסט – "חודש אלול " ב־"חודש אלול "
מ החלפת טקסט – " ניגונים " ב־" ניגונים "
שורה 42: שורה 42:
הישיבה פעלה בעיר עד לפטירתו של הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] (הרשב"ץ) בשנת [[תרס"ה]] (למעט תקופה של שנה וחצי, בה עברה הישיבה לעיירה קבוליץ בעקבות שריפה שכילתה את כל מבני העיירה), אז עבר הרב אסתרמן למלא את מקומו בסניף הישיבה ב[[ליובאוויטש]] ותלמידי הישיבה שלמדו בסניף בזעמבין עברו יחד איתו.
הישיבה פעלה בעיר עד לפטירתו של הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] (הרשב"ץ) בשנת [[תרס"ה]] (למעט תקופה של שנה וחצי, בה עברה הישיבה לעיירה קבוליץ בעקבות שריפה שכילתה את כל מבני העיירה), אז עבר הרב אסתרמן למלא את מקומו בסניף הישיבה ב[[ליובאוויטש]] ותלמידי הישיבה שלמדו בסניף בזעמבין עברו יחד איתו.


האוירה החסידית בעיירה הייתה לשם דבר, והחיים הקהילתיים בה פרחו ושגשגו. אנשי הקהילה התחלקו לקבוצת ה'[[עובדים]]' וה'[[משכילים (בחסידות)|משכילים]]', ולכל אחד מהם היה ניגון מיוחד שיוחס אליו{{הערה|על אף שהניגונים במקורם לא הולחנו על ידי חסידי העיירה, אלא הוענקו במתנה ל[[ר' הלל מפאריטש]] על ידי ר' [[פסח ממלסטובקה]].}}. לניגון של החסידים שעסקו בעיקר ב[[עבודת התפילה]] קראו בשם '[[ז'עבינער הארץ]]' [= הלב מזעמבין], ולניגון של החסידים שעסקו בעיקר בלימוד מעמיק של תורת החסידות קראו בשם '[[ז'עבינער קאפ]]' [= הראש מזעמבין]. ניגונים אלו מושרים עד היום בפי החסידים, ויש בהם ניחוח חב"די מובהק.
האוירה החסידית בעיירה הייתה לשם דבר, והחיים הקהילתיים בה פרחו ושגשגו. אנשי הקהילה התחלקו לקבוצת ה'[[עובדים]]' וה'[[משכילים (בחסידות)|משכילים]]', ולכל אחד מהם היה ניגון מיוחד שיוחס אליו{{הערה|על אף שהניגונים במקורם לא הולחנו על ידי חסידי העיירה, אלא הוענקו במתנה ל[[ר' הלל מפאריטש]] על ידי ר' [[פסח ממלסטובקה]].}}. לניגון של החסידים שעסקו בעיקר ב[[עבודת התפילה]] קראו בשם '[[ז'עבינער הארץ]]' [= הלב מזעמבין], ולניגון של החסידים שעסקו בעיקר בלימוד מעמיק של תורת החסידות קראו בשם '[[ז'עבינער קאפ]]' [= הראש מזעמבין]. [[ניגונים]] אלו מושרים עד היום בפי החסידים, ויש בהם ניחוח חב"די מובהק.


ההווי בעיירה גרם לאנשים רבים להתקרב לאורה של חסידות חב"ד. ביניהם בלט ה[[משפיע]] החסידי הרב [[זלמן משה היצחקי]] שהגיע להתגורר בעיירה בעקבות נישואיו עם בת העיירה, ובעקבות המפגש היום-יומי והבלתי אמצעי עם הקהילה התקרב לאורה של חסידות חב"ד והפך לאחד הדמויות הדומיננטיות בהווי החב"די.
ההווי בעיירה גרם לאנשים רבים להתקרב לאורה של חסידות חב"ד. ביניהם בלט ה[[משפיע]] החסידי הרב [[זלמן משה היצחקי]] שהגיע להתגורר בעיירה בעקבות נישואיו עם בת העיירה, ובעקבות המפגש היום-יומי והבלתי אמצעי עם הקהילה התקרב לאורה של חסידות חב"ד והפך לאחד הדמויות הדומיננטיות בהווי החב"די.