מאיר שלמה ינובסקי – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "שמחת תורה " ב־"שמחת תורה " |
מ החלפת טקסט – "ספר הניגונים " ב־"ספר הניגונים " |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
==אודותו== | ==אודותו== | ||
הרב ר' מאיר שלמה היה גאון גדול ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], אוהב שלום ובורח מן הכבוד, היה גם [[בעל מנגן]] נפלא, ובעל חוש גדול בנגינה. כשהיה מנגן - היו צלילי הניגון חודרים לתוך מעמקי הלב וגם לב אבן היה נמוח. ואף חיבר כמה מניגוני חב"ד, אחד מהם הוא הניגון "רחמנא דעני". (הניגונים מופיעים | הרב ר' מאיר שלמה היה גאון גדול ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], אוהב שלום ובורח מן הכבוד, היה גם [[בעל מנגן]] נפלא, ובעל חוש גדול בנגינה. כשהיה מנגן - היו צלילי הניגון חודרים לתוך מעמקי הלב וגם לב אבן היה נמוח. ואף חיבר כמה מניגוני חב"ד, אחד מהם הוא הניגון "רחמנא דעני". (הניגונים מופיעים ב[[ספר הניגונים]] וחלקם הושרו בדיסק שיצא על ידי בן עירו שמואל בצלאל אלטהויז). | ||
מפורסם הוא הניגון "וואלאח" - מנגינת רועים שמקורה בוולכי' המזרחית - אשר הושר תכופות על ידו{{הערה|ראה ספר הניגונים חלק א' עמ' יט ניגון רג}}, על ניגון זה מסופר{{הערה|תולדות לוי"צ חלק א' עמ' 72 ואילך}} בשם נכדו ר' [[אברהם דוד ינובסקי]]: פעם הגיע שליח מיוחד אל רבי מאיר שלמה וסיפר לו על חתנו, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], המתגורר ביקטרינוסלב, שהוא רתוק למיטתו בסיבת דלקת ריאות קשה שפקדה אותו, לשמע הדברים הפכו פני רבי מאיר שלמה להבים, הניח רגלו הימנית על הכסא והתחיל לפזם לו את ניגונו המפורסם מנגינת הרועים "וואלאח", (הנ"ל), במתיקות ועריבות נפלאה וכאשר גמר לשיר - נענה ואמר ברצינות יתירה: "אויב עס איז ח"ו עפעם באשערט אויף איהם - וויל איך זיין דער פארבייט פאר איהם" [=באם ח"ו נגזר עליו רצוני להיות תמורתו]!". | מפורסם הוא הניגון "וואלאח" - מנגינת רועים שמקורה בוולכי' המזרחית - אשר הושר תכופות על ידו{{הערה|ראה [[ספר הניגונים]] חלק א' עמ' יט ניגון רג}}, על ניגון זה מסופר{{הערה|תולדות לוי"צ חלק א' עמ' 72 ואילך}} בשם נכדו ר' [[אברהם דוד ינובסקי]]: פעם הגיע שליח מיוחד אל רבי מאיר שלמה וסיפר לו על חתנו, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], המתגורר ביקטרינוסלב, שהוא רתוק למיטתו בסיבת דלקת ריאות קשה שפקדה אותו, לשמע הדברים הפכו פני רבי מאיר שלמה להבים, הניח רגלו הימנית על הכסא והתחיל לפזם לו את ניגונו המפורסם מנגינת הרועים "וואלאח", (הנ"ל), במתיקות ועריבות נפלאה וכאשר גמר לשיר - נענה ואמר ברצינות יתירה: "אויב עס איז ח"ו עפעם באשערט אויף איהם - וויל איך זיין דער פארבייט פאר איהם" [=באם ח"ו נגזר עליו רצוני להיות תמורתו]!". | ||