ברכת החמה

הרבי והקהל במעמד ברכת החמה בתשמ"א

ברכת החמה הינו מאורע המתרחש אחת לעשרים ושמונה שנה, כאשר השמש מגיעה בדיוק למקום בו היא היתה בזמן בריאת העולם. כך כותב הרמב"ם בהלכות ברכות י, יח: "הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור של שמונה ועשרים שנה, שהתקופה בתחילת ליל רביעי, כשרואה אותה בבוקר, מברך 'ברוך עושה בראשית'".

בפעם הקודמת אירע המאורע בד' ניסן ה'תשמ"א. כ"ק אדמו"ר מלך המשיח יצא אז לשדרת איסטערן פארקווי, ושם מעל גבי בימה, בנוכחות קהל ענק, בירך את הברכה ולאחר מכן נשא שיחת קודש מיוחדת שנדפסה לאחר מכן בהוספות לחלק כ"ב בלקוטי שיחות.

הרבי עשה אז עניין גדול בעניין, הוא סידר "סדר ברכת החמה על פי מנהג חב"ד", התפלפל בשאלה האם יש לברך ברכת שהחיינו, וגילה שהוא עצמו לבש סירטוק חדש כדי שיוכל לברך שהחיינו לפי כל הדעות.

התנאים לברכת החמה

את ברכת החמה מברכים רק פעם בעשרים ושמונה שנה משום שלושה תנאים שצריכים בכדי לברך את ברכת החמה:

התנאי הראשון המקום

החמה מקיפה את כדור הארץ. החמה משלימה סיבוב מלא במשך - 365 יום ורבע (=6 שעות)! מדי יום מתקדמת החמה כמעלה אחת במסלול סביב כדור הארץ. בסיום שנת החמה, משלימה את הקפתה ומגיעה למקום הקב"ה ברא אותה בבריאת העולם.

אם כן, מדוע אין מברכים את ברכת החמה כל שנה?

התנאי השני השעה

הזמן שבו נקבעה השמש במקומה הוא - יום שלישי בשעה 6 בערב. היות ושנת חמה היא 365 יום ו-6 שעות, כל שנה תגיעה השמש למקומה 6 שעות אחרי השנה שעברה. בשנה הראשונה בשעה 6 בערב, בשנה השניה בשעה 12 בלילה, בשנה השלישית בשעה 6 בבוקר, בשנה הרביעית בשעה 12 אחה"צ, כל 4 שנים מגיעה השמש לאותה שעה.

התנאי השלישי היום

למרות זאת לא מברכים את ברכת החמה כל 4 שנים, מכיון שבשנת החמה יש 52 שבועות + יום ו-6 שעות, לכן החמה תגיע למקומה באותו יום רק אחרי עשרים ושמונה שנים.