הבדלים בין גרסאות בדף "פרשת שמע ישראל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
מ (החלפת טקסט – "ה' אחד" ב־"ה' אחד") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:פרשת שמע ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרשת שמע ישראל]]פרשת '''שמע ישראל''' עוסקת ב[[קבלת עול מלכות שמים]]. | [[קובץ:פרשת שמע ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרשת שמע ישראל]]פרשת '''שמע ישראל''' עוסקת ב[[קבלת עול מלכות שמים]]. | ||
| − | על פי הקבלה, שמע ישראל הוי"ה אלקינו - [[יחוד או"א]], תרין רעין דלא מתפרשין, ה' אחד - יחוד [[זו"נ]]. [[בשכמל"ו]] - [[יחודא תתאה]]. | + | על פי הקבלה, שמע ישראל הוי"ה אלקינו - [[יחוד או"א]], תרין רעין דלא מתפרשין, [[ה' אחד]] - יחוד [[זו"נ]]. [[בשכמל"ו]] - [[יחודא תתאה]]. |
== ענין הפרשה == | == ענין הפרשה == | ||
גרסה מ־06:01, 28 ביולי 2016
פרשת שמע ישראל עוסקת בקבלת עול מלכות שמים.
על פי הקבלה, שמע ישראל הוי"ה אלקינו - יחוד או"א, תרין רעין דלא מתפרשין, ה' אחד - יחוד זו"נ. בשכמל"ו - יחודא תתאה.
ענין הפרשה
סדר הפרשה היא: מתחלה ואהבת את הוי' שהוא בחינת אהבה ויראה, הנמשכים על ידי ההתבוננות שמע ישראל כו'.
אחר כך והיו הדברים כו' ודברת בם כו', שהוא מצות תלמוד תורה, ואחר כך וקשרתם לאות שהוא מעשה המצוות.
וזהו כסדר ההמשכה של שם הויה ב"ה. י"ה הן בחינת דחילו ורחימו. ו' הוא בחינת תורה. ה' בחינת מצות.[1]
