חכמות חיצוניות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "חנוכה " ב־"חנוכה ") |
מ (החלפת טקסט – " פורים " ב־" פורים ") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
הרבי במכתב מבאר את דברים אלו, ומונה 6 סוגים שונים של היתרים ללימוד חכמות האומות{{מקור}}. | הרבי במכתב מבאר את דברים אלו, ומונה 6 סוגים שונים של היתרים ללימוד חכמות האומות{{מקור}}. | ||
==עמדות התורה ביחס לחכמות חיצוניות== | ==עמדות התורה ביחס לחכמות חיצוניות== | ||
{{להשלים|יחס המדע לתורה (כלומר האם מציאותה אמיתית וכו' ראה שיחת פורים תשי"א). הוראות מעניני המדע, שאלות המדע - גיל העולם, שמש וכדור הארץ, וכו' וכו'.}} | {{להשלים|יחס המדע לתורה (כלומר האם מציאותה אמיתית וכו' ראה שיחת [[פורים]] תשי"א). הוראות מעניני המדע, שאלות המדע - גיל העולם, שמש וכדור הארץ, וכו' וכו'.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־19:07, 25 ביולי 2016
חכמות חיצוניות הוא החקר והעיון בענייני העולם ומציאותו. להבדיל מחכמת התורה העוסקת בחקר חכמת האלוקים ורצונו. לימוד זה אסור על פי ההלכה, אמנם במקרים מסויימים יש היתר לכך.
גדרה
האיסור וחומרתו
אדמו"ר הזקן כותב[1] שהעיסוק בחכמות אומות העולם, נחשב כדברים בטלים בנוגע לעון ביטול תורה. מלבד זאת טומאתה של חכמת האומות העולם חמורה מטומאת דברים בטלים. ההבדל הוא שטומאת דברים בטלים מטמאת רק את המדות של האדם המדבר אך לא את המוחין שלו. לעומת זאת חכמות חיצוניות מטמאות גם את המוחין של האדם (החב"ד).
ההיתר
מההיתרים ללמוד חכמות חיצוניות הוא או על מנת להתפרנס מהחכמה או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה כפי שעשו הרמב"ם והרמב"ן ועוד גדולי ישראל רבים.
הרבי במכתב מבאר את דברים אלו, ומונה 6 סוגים שונים של היתרים ללימוד חכמות האומות[דרוש מקור].
עמדות התורה ביחס לחכמות חיצוניות
הערות שוליים
- ↑ תניא סוף פרק ח'