יוסף ברוק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את") |
מ (החלפת טקסט – "ראש השנה " ב־" ראש השנה ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בילדותו, עברו הוריו להתגורר בירושלים, הווא הוכנס ללמוד בבית הספר 'עץ חיים' הירושלמי הוותיק. משהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ומאוחר יותר התגייס ל[[צה"ל]], ועשה שירות צבאי בן שלוש שנים. | בילדותו, עברו הוריו להתגורר בירושלים, הווא הוכנס ללמוד בבית הספר 'עץ חיים' הירושלמי הוותיק. משהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ומאוחר יותר התגייס ל[[צה"ל]], ועשה שירות צבאי בן שלוש שנים. | ||
בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו זהבה, בתו של ר' [[יונה גרינוולד]] מירושלים, ולקראת ראש השנה של שנת [[תשל"ו]] היגר יחד עם רעייתו לארה"ב והתיישב בשכונת [[בורו פארק]]. | בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו זהבה, בתו של ר' [[יונה גרינוולד]] מירושלים, ולקראת [[ראש השנה]] של שנת [[תשל"ו]] היגר יחד עם רעייתו לארה"ב והתיישב בשכונת [[בורו פארק]]. | ||
בקיץ של אותה שנה עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], ועסק במשך שלוש שנים כטבח במוסדות [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] המקומיים. עם פרישתו ניסה לעסוק במשאיות ובשנת [[תש"מ]] רכש חנות ב[[רחוב קינגסטון]] ופתח בה פיצריה. | בקיץ של אותה שנה עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], ועסק במשך שלוש שנים כטבח במוסדות [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] המקומיים. עם פרישתו ניסה לעסוק במשאיות ובשנת [[תש"מ]] רכש חנות ב[[רחוב קינגסטון]] ופתח בה פיצריה. | ||
גרסה מ־08:25, 25 ביולי 2016
הרב יוסף ברוק הוא חסיד תושב קראון הייטס, שכיהן בעבר כחבר ועד הקהל של השכונה וכמנהל מערכת הכשרות שמפעיל הבד"צ המקומי.
תולדות חיים
נולד בראשון לציון לאביו הרב מנחם מענדל ברוק ולאמו חנה, למשפחה עתירת יחס. מצד אביו הינו נכדו של המשפיע החסידי הרב חיים שאול ברוק, ומצד אמו הינו צאצא של הרב יוסף חיים זוננפלד רבה של ירושלים, ושל רבי עקיבא יוסף שלזינגר, בעל 'לב העברי'.
בילדותו, עברו הוריו להתגורר בירושלים, הווא הוכנס ללמוד בבית הספר 'עץ חיים' הירושלמי הוותיק. משהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת, ומאוחר יותר התגייס לצה"ל, ועשה שירות צבאי בן שלוש שנים.
בשנת תשל"ה נשא את רעייתו זהבה, בתו של ר' יונה גרינוולד מירושלים, ולקראת ראש השנה של שנת תשל"ו היגר יחד עם רעייתו לארה"ב והתיישב בשכונת בורו פארק.
בקיץ של אותה שנה עבר להתגורר בשכונת קראון הייטס, ועסק במשך שלוש שנים כטבח במוסדות אהלי תורה המקומיים. עם פרישתו ניסה לעסוק במשאיות ובשנת תש"מ רכש חנות ברחוב קינגסטון ופתח בה פיצריה.
עסקנות ציבורית
בשנת תשמ"ו נפטר הרב זלמן שמעון דבורקין שכיהן כרבה של השכונה, והרבי דרש שיעשו בחירות דמוקרטיות בין תושבי השכונה לאיוש משרת הרבנות על ידי שלושה רבנים שייבחרו בצורה ישירה על ידי הקהל.
כהקדמה לכך, הוקם ועד הנציגים והרב ברוק נמנה על ראשי העסקנים שפעלו בענין לקידום רצונו של הרבי.
ארבע שנים לאחר השלמת הקמתו המחודשת של בית דין צדק קראון הייטס, התקיימו בפעם הראשונה בחירות לועד הקהל של השכונה, ולאחר התמודדות צמודה זכה בקולות הנדרשים והתמנה כחבר בועד.
באותה שנה מכר את חנות הפיצה שבבעלותו, ורבני השכונה ביקשו ממנו להתחיל לעסוק בשכר בניהול ועד הכשרות שתחת בית הדין.
היות ועל פי החוקים שנקבעו בקווי היסוד של ועד השכונה היה על חברי הועד לעבוד בהתנדבות ולא היה ניתן להעסיק בתשלום את אחד מחברי הועד בתפקידים הקשורים למוסדות המרכזיים של קראון הייטס, נוצר צורך לפטר את הרב ברוק קודם התמנותו כחבר ועד הכשרות. הצדדים הנוגעים בדבר כתבו על ההצעה לרבי, ולאחר שהתקבל האישור בוצעו ההליכים הדרושים והרב ברוק מונה כמנהל ועד הכשרות, אותו ביסס ופיתח במשך קרוב לעשרים שנה.
בשנים האחרונות לפעילותו התעוררו טענות שונות על צורת ההתנהלות שלו, אך הוא קיבל גיבוי מלא מרבני השכונה, והמשיך לפעול למרות חיכוכים שנוצרו בין ועד הכשרות לארגון OK וארגוני כשרות נוספים.
בשנת תשס"ז נפגע בתאונת דרכים, ובמקביל ביקש לפרוש מהנהגת ועד הכשרות. בועידה מיוחדת שהתקיימה במשרדי בית הדין ברחוב קינגסטון בהשתתפות מספר עסקנים ורבני השכונה, התחייבו בפניו הנוכחים לדאוג לתשלום המשכורות שחייבים לו, וביקשו ממנו להישאר בתפקיד עד סוף השנה[1].
משפחתו
- חתנו, ר' יניב מור-יוסף - משלוחי הרבי בפורט לודרדייל, פלורידה
- חתנו, ר' שלומי פרישמן - חבר הנהלת תלמוד תורה אור מנחם, קראון הייטס
- חתנו, ר' חננאל יהושע צבי פיזם - שליח הרבי בשדרות
הערות שוליים
- ↑ יוסי ברוק אומר שלום לועד הכשרות
כ"ב סיון תשס"ז