י"ג בחשוון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "משפיע " ב־"משפיע ") |
מ (החלפת טקסט – "רוסיה " ב־"רוסיה ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
===נולדו=== | ===נולדו=== | ||
*[[תרמ"ג]] - הרב [[שמואל לויטין]], [[משפיע|[[משפיע]] ראשי]] ב[[ישיבת תות"ל המרכזית 770]], הפוסק ההלכתי של השאלות שהתעוררו בבית רבותינו נשיאינו, [[שד"ר]], חבר הוועד לכתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח]], ועוד. | *[[תרמ"ג]] - הרב [[שמואל לויטין]], [[משפיע|[[משפיע]] ראשי]] ב[[ישיבת תות"ל המרכזית 770]], הפוסק ההלכתי של השאלות שהתעוררו בבית רבותינו נשיאינו, [[שד"ר]], חבר הוועד לכתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח]], ועוד. | ||
*[[תרמ"ה]] - הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]], מחסידי חב"ד שמסרו נפשם על חינוך הילדים | *[[תרמ"ה]] - הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]], מחסידי חב"ד שמסרו נפשם על חינוך הילדים ב[[רוסיה]] הקומוניסטית. | ||
*[[תרע"ט]] - הרב [[מנחם מענדל ברוק]], ממרחיבי ומפתחי קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]]. | *[[תרע"ט]] - הרב [[מנחם מענדל ברוק]], ממרחיבי ומפתחי קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]]. | ||
גרסה מ־06:02, 25 ביולי 2016
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י"ג בחשוון הוא היום השלושה עשר בחודש חשוון.
אירועים ביהדות
- שי"ד - שריפת התלמוד וספרי היהודים בכיכר הגיטו היהודי של וונציה על ידי האפיפיור יוליוס השלישי.
- תי"ד - רבי פנחס סג"ל הורביץ, דיין בפראג, נפטר.
- תק"ס - רבי ברוך מקוסוב, מחבר 'יסוד האמונה' ו'עמוד העבודה', נפטר.
ימי חב"ד
נולדו
- תרמ"ג - הרב שמואל לויטין, [[משפיע|משפיע ראשי]] בישיבת תות"ל המרכזית 770, הפוסק ההלכתי של השאלות שהתעוררו בבית רבותינו נשיאינו, שד"ר, חבר הוועד לכתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח, ועוד.
- תרמ"ה - הרב פרץ חן, מחסידי חב"ד שמסרו נפשם על חינוך הילדים ברוסיה הקומוניסטית.
- תרע"ט - הרב מנחם מענדל ברוק, ממרחיבי ומפתחי קהילת חב"ד בראשון לציון.
נפטרו
- תרפ"ו - הרב אברהם אליהו ניימרק, רב קהילת חב"ד ברוסטוב.
- תרפ"ח - הרב חיים מאיר הילמן, חסיד בברויסק ומחבר הספר בית רבי.
| הפתגם היומי - י"ג בחשוון - מלוח היום יום |
|---|
| דער בעל שם טוב פלעגט לערנען מיט זיינען תלמידים א שיעור גמרא. דער אופן פון דעם לערנען איז געווען מיט גרויס חריפות און גאונות, און מ'האט געלערענט דעם רמב"ם אלפס רא"ש און אנדערע מפרשים פון די ראשונים וועלכע זיינען שייך געווען צו דער גמרא וואס מ'האט געלערענט. דער בעש"ט פלעגט אפטייטשען די ווערטער אין אידיש. אז מ'האט געלערענט ערכין און געקומען צום מארז"ל (טו ב) לשון תליתאי קטיל תליתאי, האט דער בעש"ט אויסגעטייטשט: לשון הרע הרג'ט אלע דריי: דעם אויסטראכטער דעם דערציילער און דעם צוהערער, נאר דאס איז אין לבושים רוחנים, וואס דאס איז שווערער, ווי רציחה אין גשמיות.
תרגום מאידיש: הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור בגמרא. אופן הלימוד היה עם חריפות גדולה וגאונות, ולמדו את הרמב"ם, אלפס, רא"ש ומפרשים אחרים מהראשונים שהיו שייכים לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה נוהג לתרגם המילים לאידיש. אם למדו ערכין והגיעו למאמר רז"ל (דף ט"ו עמוד ב') "לשון תליתאי קטיל תליתאי" (= לשון שלושה הורגת שלושה), תירגם הבעל שם טוב: "לשון הרע הורג את כל השלושה: את הממציא[1], את המדבר ואת השומע. רק שזהו בלבושים רוחניים, הקשה מרציחה גשמית.
|