אברהם אליהו אשרוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
מ (החלפת טקסט – "רוסיה " ב־"רוסיה ") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד ב[[רוסיה]] בעיירה [[סוראז']] שבמחוז [[צ'רניגוב]] בשנת תרמ"ט. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ובשנת [[תרע"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לחברון, כאחד מהתלמידים המייסדים של ישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]]. | נולד ב[[רוסיה]] בעיירה [[סוראז']] שבמחוז [[צ'רניגוב]] בשנת תרמ"ט. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ובשנת [[תרע"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לחברון, כאחד מהתלמידים המייסדים של ישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]]. | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מהארץ | עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מהארץ ל[[רוסיה]] בשנת [[תרע"ד]], כיון שנחשב לנתין מדינת אויב, ואחר חתונתו התמנה לרבה של דריבין. בשנת [[תר"צ]] עבר מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]] שב[[לטביה]], שם כיהן כ[[שוחט ובודק]]{{הערה|1=בעידודו ובהשפעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_168.pdf אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] אגרת תשלד].}}, ועסק בהפצת תורת החסידות על פי הוראות מפורטות שקיבל מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] מונה כאחד מ'[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלשת הרועים]]' ועסק כ[[משפיע]] ומנהל באיגוד [[אחות תמימים]]. לאחר שפרצה ה[[שואה]] סודרה לו בשנת תש"א ויזה לארה"ב, אך לא זכה לצאת את גבולות לטביה ונרצח בידי הנאצים. | בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] מונה כאחד מ'[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלשת הרועים]]' ועסק כ[[משפיע]] ומנהל באיגוד [[אחות תמימים]]. לאחר שפרצה ה[[שואה]] סודרה לו בשנת תש"א ויזה לארה"ב, אך לא זכה לצאת את גבולות לטביה ונרצח בידי הנאצים. | ||
גרסה מ־05:57, 25 ביולי 2016
הרב אברהם אליהו אשרוב (בכתיב יידי: אשעראוו, כונה בשם דער דריבינער רב) היה בוגר ישיבות תומכי תמימים שכיהן כרב בדריבין, וממנהלי אגודת אחות תמימים בריגא.
תולדות חיים
נולד ברוסיה בעיירה סוראז' שבמחוז צ'רניגוב בשנת תרמ"ט. בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ובשנת תרע"ב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לחברון, כאחד מהתלמידים המייסדים של ישיבת תורת אמת.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורש מהארץ לרוסיה בשנת תרע"ד, כיון שנחשב לנתין מדינת אויב, ואחר חתונתו התמנה לרבה של דריבין. בשנת תר"צ עבר מרוסיה לריגא שבלטביה, שם כיהן כשוחט ובודק[1], ועסק בהפצת תורת החסידות על פי הוראות מפורטות שקיבל מאדמו"ר הריי"צ.
בשנת תרח"צ מונה כאחד מ'שלשת הרועים' ועסק כמשפיע ומנהל באיגוד אחות תמימים. לאחר שפרצה השואה סודרה לו בשנת תש"א ויזה לארה"ב, אך לא זכה לצאת את גבולות לטביה ונרצח בידי הנאצים.
משפחתו
בניו: מענדל, שלום דובער ושמעון, למדו כולם בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים.
הערות שוליים
- ↑ בעידודו ובהשפעתו של אדמו"ר הריי"צ, ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת תשלד.