אהרן הכהן – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות " |
מ החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה " |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
אהרן הכהן נבחר ונתמנה - מפי הגבורה - לכהונת עולם, הוא וזרעו אחריו עד עולם. בחירה זו באה לו מצד נשמתו שנתן בו הקב"ה, ואין בכח אף אדם לשנות את מעמדו של הכהן. | אהרן הכהן נבחר ונתמנה - מפי הגבורה - לכהונת עולם, הוא וזרעו אחריו עד עולם. בחירה זו באה לו מצד נשמתו שנתן בו הקב"ה, ואין בכח אף אדם לשנות את מעמדו של הכהן. | ||
וכמו שאמר משה רבנו ל[[קרח]] ועדתו: "בקר וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו". וברש"י שם: "אמר להם משה גבולות חלק הקב"ה בעולמו, יכולים אתם להפוך בוקר לערב?! כן תוכלו לבטל את זו שנאמר ויהי ערב ויהי בקר ויבדל, כך ויבדל אהרן להקדישו וגו'". | וכמו שאמר משה רבנו ל[[קרח]] ועדתו: "בקר וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו". וברש"י שם: "אמר להם משה גבולות חלק [[הקב"ה]] בעולמו, יכולים אתם להפוך בוקר לערב?! כן תוכלו לבטל את זו שנאמר ויהי ערב ויהי בקר ויבדל, כך ויבדל אהרן להקדישו וגו'". | ||
אהרן הכהן הגדול, היתה קדושתו למעלה מקדושת שאר אחיו הכהנים, שנאמר בו: "ומן המקדש לא יצא", ועמד תמיד בתנועה של [[מסירות נפש]] הנובעת מעצם נשמתו. | אהרן הכהן הגדול, היתה קדושתו למעלה מקדושת שאר אחיו הכהנים, שנאמר בו: "ומן המקדש לא יצא", ועמד תמיד בתנועה של [[מסירות נפש]] הנובעת מעצם נשמתו. | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
אהרן ומשה שקולין כאחד בפעולת גאולת ישראל ממצרים, והבאתם לקבלת התורה בסיני. כלומר שפעולת כל אחד מהם - משלימה את פעולת השני, ובלעדי פעולת שניהם - לא תתכן גאולה. ולכן שניהם נצטוו כאחד: "הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם". | אהרן ומשה שקולין כאחד בפעולת גאולת ישראל ממצרים, והבאתם לקבלת התורה בסיני. כלומר שפעולת כל אחד מהם - משלימה את פעולת השני, ובלעדי פעולת שניהם - לא תתכן גאולה. ולכן שניהם נצטוו כאחד: "הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם". | ||
אלא שכל אחד פועל את חלקו בהתאם למהותו. כי בגאולת ישראל ממצרים וקבלת התורה, היתה התאחדות הקב"ה ועם ישראל, בבחינת - יחוד חתן וכלה, ומשה רבנו היתה מדריגתו בחינת "שושבינא דמלכא" - השושבין של המלך (החתן) הוא הקב"ה. | אלא שכל אחד פועל את חלקו בהתאם למהותו. כי בגאולת ישראל ממצרים וקבלת התורה, היתה התאחדות [[הקב"ה]] ועם ישראל, בבחינת - יחוד חתן וכלה, ומשה רבנו היתה מדריגתו בחינת "שושבינא דמלכא" - השושבין של המלך (החתן) הוא הקב"ה. | ||
ענינו של השושבין, הוא על דרך משל - "שושבינו של החתן, שמוליך את החתן למקום הכלה. כך משה רבנו הוא הממשיך בחינת יחוד [[אור אין סוף]] ב"ה למטה", וכמו שכתוב "וירד ה' על הר סיני". | ענינו של השושבין, הוא על דרך משל - "שושבינו של החתן, שמוליך את החתן למקום הכלה. כך משה רבנו הוא הממשיך בחינת יחוד [[אור אין סוף]] ב"ה למטה", וכמו שכתוב "וירד ה' על הר סיני". | ||