14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות "
(ראו גם) |
מ (החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות ") |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
[[הרמב"ם]] כותב כי זהו חזון רוחני: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב"ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}. | [[הרמב"ם]] כותב כי זהו חזון רוחני: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב"ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}. | ||
לשיטתו של [[הרמב"ם]] הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה | לשיטתו של [[הרמב"ם]] הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה ל[[נשמה|נשמות]] ה[[צדיקים]] מה[[רוחניות]] - להנאה גופנית מאכילה. הראב"ד משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה - אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו אם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו ברכת המזון? | ||
ב[[זוהר]] מופיעות שתי הגישות גם יחד. מצד אחד נאמר, כי "היין המשומר" שיישתה בסעודה האמורה - "אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם.. ועתידים להתגלות לצדיקים לעתיד לבוא". דברים דומים גם מופיעים על שור-הבר והלווייתן. אך מצד שני, נאמר שם בהמשך הדברים, כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממש. | ב[[זוהר]] מופיעות שתי הגישות גם יחד. מצד אחד נאמר, כי "היין המשומר" שיישתה בסעודה האמורה - "אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם.. ועתידים להתגלות לצדיקים לעתיד לבוא". דברים דומים גם מופיעים על שור-הבר והלווייתן. אך מצד שני, נאמר שם בהמשך הדברים, כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממש. | ||
===התיווך של הרבי=== | ===התיווך של הרבי=== | ||
הרבי מליובאוויטש מכריע{{הערה|[[אגרות קודש]] של הרבי, כרך ב עמודים עו-עז}} כי לאמתו של דבר אין כל מחלוקת בדבר, וגם [[הרמב"ם]] סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב [[הרמב"ן]]: {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות [[קדושה]] גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים [[ניצוצות קדושה]] נשגבים, שכאשר ייספגו ב[[נשמות]] הסועדים - הם יעלו את | הרבי מליובאוויטש מכריע{{הערה|[[אגרות קודש]] של הרבי, כרך ב עמודים עו-עז}} כי לאמתו של דבר אין כל מחלוקת בדבר, וגם [[הרמב"ם]] סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב [[הרמב"ן]]: {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות [[קדושה]] גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים [[ניצוצות קדושה]] נשגבים, שכאשר ייספגו ב[[נשמות]] הסועדים - הם יעלו את ה[[נשמה|נשמות]] אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"ם: {{ציטוטון|השכר שאין שכר למעלה ממנו}}. | ||
==זמן הסעודה== | ==זמן הסעודה== | ||