תפילת ערבית: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ערבית " ב־" ערבית ") |
מ (החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה ") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
והם שני הסדרים שבג' התפלות: | והם שני הסדרים שבג' התפלות: | ||
בענין דביקות | בענין דביקות ה[[נשמה]] ב[[אלקות]], הרי התחלת עבודת היום היא ב[[תפילת שחרית]], יום ו[[אור]]; והסיום ושלימות ד[[דביקות]] זו הם בתפילת ערבית, שאז מגיע האדם לאור הסתום שלמעלה מגדר הנבראים, הפועל בו מצב של [[ביטול]] מוחלט להקב"ה. | ||
ונמצא, שמצד גדר זה שבתפילה, [[תפילת ערבית]] היא למעלה מ[[תפילת שחרית]] ומנחה; וזה מתאים עם הא דדוקא יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, כי יעקב הוא בחיר שבאבות. | ונמצא, שמצד גדר זה שבתפילה, [[תפילת ערבית]] היא למעלה מ[[תפילת שחרית]] ומנחה; וזה מתאים עם הא דדוקא יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, כי יעקב הוא בחיר שבאבות. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
אף על פי כן, בהלכה נפסק, שסדר ג' התפלות הוא [[ערבית]] [[שחרית]] ומנחה. | אף על פי כן, בהלכה נפסק, שסדר ג' התפלות הוא [[ערבית]] [[שחרית]] ומנחה. | ||
הסיבה לכך היא, מכיון שתכלית הכוונה של [[בריאת העולם]] וירידת | הסיבה לכך היא, מכיון שתכלית הכוונה של [[בריאת העולם]] וירידת ה[[נשמה]] למטה היא לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]] דוקא, כמבואר בארוכה ב[[ספר התניא]], דהיינו ב[[עולם הזה]] [[גשמיות|הגשמי]] שהוא "תחתון.. שאין תחתון למטה ממנו, בענין [[צמצום|הסתר אורו ית']] וחושך כפול ומכופל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/maftechot/2/4/1&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA+%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AAלקוטי שיחות פרשת ויצא]}} | ||
== מנהגים == | == מנהגים == | ||
גרסה מ־07:43, 21 ביולי 2016
תפילת ערבית היא התפילה הראשונה שביום, לפי הסדר של יום הולך אחר הלילה.
תפילה זו תיקן יעקב אבינו, ובסדר הקרבנות היא מכוונת כנגד הקרבת איברים ופדרים שלא נתעכלו, שקריבים כל הלילה.
נשים אינן מחויבות להתפלל תפילה זו.
תפילת ערבית היא סיום ושלימות העבודה
בעבודת התפלה ישנם: היגיעה לגלות אור נשמתו, על ידי התעוררות אהבת ה' ויראתו בלבו (וזוהי ה"עבודה שבלב" שבתפלה); ואחר כך ישנו הדיבור דתפלה, שאין כוונת הלב מספיקה, אלא צריך לבטא את תיבות התפלה בשפתים הגשמיים, וכמבואר בארוכה בספר התניא, שזהו לפי שתכלית התפלה היא לזכך את הגוף והנפש הבהמית שבאדם, שלזה צריכים (גם) הדיבור דתפלה.
והם שני הסדרים שבג' התפלות:
בענין דביקות הנשמה באלקות, הרי התחלת עבודת היום היא בתפילת שחרית, יום ואור; והסיום ושלימות דדביקות זו הם בתפילת ערבית, שאז מגיע האדם לאור הסתום שלמעלה מגדר הנבראים, הפועל בו מצב של ביטול מוחלט להקב"ה.
ונמצא, שמצד גדר זה שבתפילה, תפילת ערבית היא למעלה מתפילת שחרית ומנחה; וזה מתאים עם הא דדוקא יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, כי יעקב הוא בחיר שבאבות.
סדר התפילות להלכה
אף על פי כן, בהלכה נפסק, שסדר ג' התפלות הוא ערבית שחרית ומנחה.
הסיבה לכך היא, מכיון שתכלית הכוונה של בריאת העולם וירידת הנשמה למטה היא לעשות לו יתברך דירה בתחתונים דוקא, כמבואר בארוכה בספר התניא, דהיינו בעולם הזה הגשמי שהוא "תחתון.. שאין תחתון למטה ממנו, בענין הסתר אורו ית' וחושך כפול ומכופל"[1]
מנהגים
העובר לפני התיבה במעריב ומנחה - אינו מתעטף בטלית[2]
הערות שוליים
- ↑ שיחות פרשת ויצא
- ↑ ספר המנהגים.