ישיבת צמח צדק – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " תרח"צ " ב־" תרח"צ " |
מ החלפת טקסט – " תרפ"ב" ב־" תרפ"ב " |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ישיבת צמח צדק''' נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או תרפ"א{{הערת שוליים|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] בי"ט [[אדר]] [[תרח"צ]].}}, אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]] לחזור לביתם. בני [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]]. | '''ישיבת צמח צדק''' נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או תרפ"א{{הערת שוליים|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] בי"ט [[אדר]] [[תרח"צ]].}}, אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]] לחזור לביתם. בני [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]]. | ||
רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי המלחמה העולמית מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל - היתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות. רמ"מ כותב עליה אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|ביום ח"י [[סיון]] [[תרפ"ב]] (פנקס אגרות כולל חב"ד תרפ"ב-ח).}}: | רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי המלחמה העולמית מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל - היתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות. רמ"מ כותב עליה אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|ביום ח"י [[סיון]] [[תרפ"ב]] (פנקס אגרות כולל חב"ד [[תרפ"ב]] -ח).}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לאחר שנות המלחמה ובשובי מגלותי, ונעתרתי לחזור למשמרתי בהכולל, ב[[חודש טבת]] [[תר"ף]].. הוחלט תקציב של ערך 15 לי"ש [לירות שטערלינג] לחדש, למען שהאברכים ובחורים מבני הישיבות יקבעו להם למוד דא"ח בכ"י בבית הכנסת בית מנחם צמח צדק, לערך שתי שעות, ובאופן מסודר כראוי, ובשם ישיבת צמח צדק נקראת}}. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לאחר שנות המלחמה ובשובי מגלותי, ונעתרתי לחזור למשמרתי בהכולל, ב[[חודש טבת]] [[תר"ף]].. הוחלט תקציב של ערך 15 לי"ש [לירות שטערלינג] לחדש, למען שהאברכים ובחורים מבני הישיבות יקבעו להם למוד דא"ח בכ"י בבית הכנסת בית מנחם צמח צדק, לערך שתי שעות, ובאופן מסודר כראוי, ובשם ישיבת צמח צדק נקראת}}. | ||