הקהל לפי סדר השנים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "התוועדות " ב־"התוועדות ") |
מ (החלפת טקסט – " בית המקדש " ב־" בית המקדש ") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''שנת הקהל''', הוא שמה של השנה הבאה במוצאי [[שנת השמיטה]]. שמה של השנה הוא על שם [[מעמד הקהל]] שנערך ב[[חג הסוכות]] בתחילת שנה זו ב[[בית המקדש]], שמטרתו היתה להשפיע [[יראת ה']] על כל השנה. | '''שנת הקהל''', הוא שמה של השנה הבאה במוצאי [[שנת השמיטה]]. שמה של השנה הוא על שם [[מעמד הקהל]] שנערך ב[[חג הסוכות]] בתחילת שנה זו ב[[בית המקדש]], שמטרתו היתה להשפיע [[יראת ה']] על כל השנה. | ||
גם בזמן שאין בית המקדש קיים, הורה [[הרבי]] בשנות ההקהל לנצל את סגולתה המיוחדת של השנה להוספה בהתקהלויות של יהודים שמטרתם הוספה ביראת שמים. | גם בזמן שאין [[בית המקדש]] קיים, הורה [[הרבי]] בשנות ההקהל לנצל את סגולתה המיוחדת של השנה להוספה בהתקהלויות של יהודים שמטרתם הוספה ביראת שמים. | ||
=="הקהל"== | =="הקהל"== | ||
גרסה מ־02:34, 12 ביולי 2016
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שנת הקהל, הוא שמה של השנה הבאה במוצאי שנת השמיטה. שמה של השנה הוא על שם מעמד הקהל שנערך בחג הסוכות בתחילת שנה זו בבית המקדש, שמטרתו היתה להשפיע יראת ה' על כל השנה.
גם בזמן שאין בית המקדש קיים, הורה הרבי בשנות ההקהל לנצל את סגולתה המיוחדת של השנה להוספה בהתקהלויות של יהודים שמטרתם הוספה ביראת שמים.
"הקהל"
בכמה מקומות מתעכב הרבי על השם שניתן לשנה זו, בכך שלמרות שמצות הקהל בזמן שבית המקדש היה קיים, חיובה הוא רק ב"יום הקהל" - במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות, נקראת השנה כולה "שנת הקהל".
הסיבה שעומדת מאוחרי שם זה היא, שלמרות המגבלה של מצות הקהל ב"זמן" (מוצאי שביעית) ו"מקום" (בית המקדש) - הרי שעצם המצוה ומהותה הוא בכל משך ימי השנה, "שנת הקהל", כמו שכתוב בתורה: "ליראה את השם תמיד כל הימים". היינו, שתכליתה של מצות הקהל הוא "חיזוק דת האמת" בכל הימים שלאחרי מעמד הקהל, בכל השנה כולה, ולכן היא נקראת בשם מיוחד זה.
בחול המועד של חג הסוכות שנת תשמ"א החל הרבי להתוועד בכל לילה ולילה מלילות חול המועד בעקבות שנת הקהל. באותם התוועדויות החל הרבי את ה'קאָך' הגדול מעניין הקהל.
מבצע הקהל
| ערך מורחב – מבצע הקהל |
בי"ג תשרי תשמ"ח, בשיחה מיוחדת שנשא ב-770, הכריז הרבי על "מבצע הקהל" שענינו, תפקידו ומטרתו לכנס יהודים יחד ושיתחזקו ליראה את השם תמיד כל הימים, ופירט את כל השלבים הכרוכים במבצע זה.
לשיחה זו קדמו שיחות ומכתבים בנושא "הקהל" לפני תחילת השנה החדשה ובימים הראשונים של השנה, כמו בשנים הקודמות לה. אולם, בשיחת י"ג תשרי מיקד הרבי את פרטי המצוה כפי שהיא מוטלת על כל אחד ואחד בימינו, והורה הוראות מעשיות לקיום מצות הקהל במסגרת המבצע החדש - "מבצע הקהל": על ידי הרישום למפעל הקהל, והתמנות אחראי מיוחד לרכז את כל פעולות וכינוסי הקהל במשך השנה, שיביאו לקבלת החלטות טובות והתחזקות ביראת השם תמיד כל הימים.
בימים שלאחר מכן - ימי חג הסוכות וחול המועד סוכות - חיזק והרחיב הרבי עוד פרטים במבצע, ובשיחות התורניות דיבר על גדרי המצוה בימינו כפי שנלמדים מפרטי המצוה בזמן שבית המקדש היה קיים, תוך שהוא משליך את הלימוד מהם למעשה בפועל - ומוסיף עוד פרטים ב"מבצע הקהל". בהתוועדויות השבת במשך כל שנת תשמ"ח, קישר הרבי את ענייני הפרשה והזמן לנושא המיוחד של השנה - "הקהל", וכמעט בכל שבת ומועד הזכיר הרבי את מצות "הקהל" ואת הפעולות בענייני "הקהל". כתוצאה מהזכרת ענין זה בכל הזדמנות, הורחבו פעולות הקהל בכל מקום ומקום.
לאחר השיחה של הרבי בי"ג תשרי - קמו מטות הקהל בכל רחבי העולם. בקראון הייטס פעל המטה תחת צעירי אגודת חב"ד בראשות ר' דוד רסקין. בארץ הקודש נוסד מטה הקהל שריכז את כל פעולות ה"הקהל" ברחבי הארץ. המטה היה תחת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובראשה עמד ר' חיים לוי יצחק גינזבורג.
איחול הקהל
ביחידות כללית לאורחים ב770, בסוף תשרי של שנת הקהל תשמ"ח איחל הרבי לכל אחד ואחד דו זאלסט טאן אין הקהל (תתעסק בהקהל).
ייחודיותה של שנת הקהל מתבטא בחיי היום יום של היהודי, עד כדי כך שהאיחולים של יהודי לחבירו הינם בענייני הקהל, וכאשר אדם נפגש עם חברו - עליו לברכו בברכה להצלחה בהקהל עוד לפני ברכת שלום / חג שמח (ליל ה' דחגה"ס תשמ"ח). תוכן הברכה - שתהא לו הצלחה רבה בפעולות הקהל שהוא מארגן לאנשים נשים וטף - והיות שהוא מלך עליהם - הצלחה רבה במלכותו ובפעולתו לחזק ולעורר את היהודים להוספה ביראת השם באופן של "תמיד כל הימים".
שנות הקהל בימינו
תרצ"ב
אדמו"ר הריי"צ אמר מספר שיחות בענייני הקהל (שנדפסו בספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)). הרבי ואביו התכתבו אז מעט בענייני הקהל. בהתוועדות שמחת בית השואבה תרצ"ב דיבר הרבי רבות בענייני הקהל, וביארם בארוכה[1]
תש"ו
התקיים הקהל בתורה כאשר הרבי הקהיל עשרות עניינים בארבעת חלקי הפרד"ס להגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים. היה זה גם הספר הראשון שהוציא הרבי תחת שמו.
תשי"ג
בחג הסוכות שילב הרבי בשיחות החג מענייני הקהל התורניים. בשיחות אלו, כמו בשיחות של תש"כ - נמצאים השורשים והיסודות עליהם נבנו יותר מאוחר ה"ליקוטים" העוסקים בגדר מצות הקהל.
תשכ"ז
הרבי עורר על מבצע תפילין והוסיף שצריך להיות תוך הדגשה על ענין ההקהל בנפש האדם. כמו כן עורר על הנחת תפילין בכותל המערבי בירושלים שיוצר גם עניין של הקהל.
תשמ"א
תשמ"א היתה שנה שבה הדגיש הרבי פעמים רבות את נושא ה"הקהל". בשלשלת היחס ב"היום יום" מובא על שנה זו "מעורר שהשנה היא שנת הקהל את העם, האנשים והנשים והטף". במעמד "ברכת החמה" בחצר 770, אמר הרבי שיחה מיוחדת המקשרת את ברכת החמה עם מצות "הקהל" בכך שלמעמד הנדיר התאספו אנשים, נשים וטף לברכה שמהותה ותוכנה הוא יראת השם.
תשמ"ח
תשמ"ח היתה השנה שבה קיבלה מצות הקהל בימינו תנופה מיוחדת לאור הכרזת הרבי על מבצע הקהל.
תשנ"ה
היות שהיה זה לאחר ג' תמוז תשנ"ד, התאספו חסידי חב"ד ב"הקהל" סביב הנקודה שנותרה - קבלת פני משיח צדקנו, בהכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" מעומק הלב והתחזקות בכל מבצעי אדמו"ר שליט"א, ובמיוחד ב"מבצע הקהל" שנוגע לשנה זו. ביום ב' ניסן, התקיים כינוס "הקהל" בסינרמה בתל אביב, בארגון מטה משיח באה"ק. ביום כ"ח ניסן, התקיים כינוס הקהל בככר מלכי ישראל בתל אביב, בארגון האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.
תשס"ב
יצא לאור בפעם הראשונה התוכן ומפתח בענייני הקהל על ידי ועד חיילי בית דוד (770).
תשס"ט
יצאו לאור: תוכן ומפתח בענייני הקהל, סוגיות בענייני הקהל והספר קהל גדול. ביום ז' שבט, התקיים "כינוס הקהל ארצי" בהיכל התרבות בתל אביב, על ידי "האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה". ביום י"א ניסן, התקיים אירוע הקהל בפארק הירקון בתל אביב על ידי ארגון מטה משיח בארץ הקודש ובחו"ל התקיים כינוס באולם 'ברוקלין קולג' שבניו יורק.
תשע"ו
לקראת י"א בניסן התקיימו יום צבאות ה' יחד עם כינוס ארצי לחסידי חב"ד במתכונת מוגדלת, בהשתתפות 20,000 אנשים נשים וטף בשני כינוסים זה אחר זה, בהיכל מנורה מבטחים שביד אליהו בתל אביב.