ביטול הצומות לעתיד לבוא – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " חורבן בית המקדש " ב־" חורבן בית המקדש " |
מ החלפת טקסט – " בית המקדש " ב־" בית המקדש " |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
מדברי הרבי מובן שכאשר יהפכו הצומות לימים טובים, יקריבו בימים אלו [[קרבנות]]{{הערה|דבר מלכות בלק בסופו - {{ציטוטון|. . והן הקרבנות דימי המועדים (כולל גם ימים אלו שיהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים) בבית המקדש השלישי . .}}. ולהעיר מדבר מלכות ש"פ דברים תנש"א בסופו - {{ציטוטון|יותר מהשמחה ד"מועדים לשמחה" בשלש רגלים (אע"פ שאז מקריבים שלמי שמחה מן התורה)}}.}}. | מדברי הרבי מובן שכאשר יהפכו הצומות לימים טובים, יקריבו בימים אלו [[קרבנות]]{{הערה|דבר מלכות בלק בסופו - {{ציטוטון|. . והן הקרבנות דימי המועדים (כולל גם ימים אלו שיהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים) בבית המקדש השלישי . .}}. ולהעיר מדבר מלכות ש"פ דברים תנש"א בסופו - {{ציטוטון|יותר מהשמחה ד"מועדים לשמחה" בשלש רגלים (אע"פ שאז מקריבים שלמי שמחה מן התורה)}}.}}. | ||
בנוגע ל[[תענית אסתר]] - שאמנם אינה מארבעת הצומות המוזכרים בנביא, כיון שאינה חלק מאירועי החורבן, ולכן גם בנין בית המקדש אינו קשור לביטולה{{הערה|שענין זה מורה, בפנימיות, על כך שמעלת יום זה כיום רצון לה' היא נעלית אפילו מענין הגאולה (שיחת תענית אסתר [[תשמ"ו]] - התוועדויות חלק ב' ע' 696)}} - מופיע ב[[שיחה|שיחות]] הרבי שגם היא תיהפך לשמחה{{הערה|ראה לדוגמא שם ע' 697, ועוד. וכמו כן בכותרת שיחת תענית אסתר [[תשמ"ח]] - [[מוגה]] ([[התוועדויות]] חלק ב' ע' 401), נאמר "תענית אסתר - יהפך לשמחה".}}. | בנוגע ל[[תענית אסתר]] - שאמנם אינה מארבעת הצומות המוזכרים בנביא, כיון שאינה חלק מאירועי החורבן, ולכן גם בנין [[בית המקדש]] אינו קשור לביטולה{{הערה|שענין זה מורה, בפנימיות, על כך שמעלת יום זה כיום רצון לה' היא נעלית אפילו מענין הגאולה (שיחת תענית אסתר [[תשמ"ו]] - התוועדויות חלק ב' ע' 696)}} - מופיע ב[[שיחה|שיחות]] הרבי שגם היא תיהפך לשמחה{{הערה|ראה לדוגמא שם ע' 697, ועוד. וכמו כן בכותרת שיחת תענית אסתר [[תשמ"ח]] - [[מוגה]] ([[התוועדויות]] חלק ב' ע' 401), נאמר "תענית אסתר - יהפך לשמחה".}}. | ||
==שלבים בביטול הצומות== | ==שלבים בביטול הצומות== | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
כאשר צום חל ב[[שבת]], ה[[הלכה]] אומרת שהוא נדחה לאחר השבת. הגמרא{{הערה|בבלי [[מסכת מגילה|מגילה]] ה, ב.}} מספרת, שבאחת השנים שתשעה באב חל בשבת, ביקש [[רבי יהודה הנשיא]] לעקור הצום לגמרי, באומרו: "'''הואיל ונדחה ידחה'''". אבל שאר החכמים לא הסכימו לכך. [[הרבי]]{{הערה|דבר מלכות בלק הערה 10.}} מבאר שהסיבה שדווקא רבי רצה לבטל את הצום, היא בגלל הקשר המיוחד שלו למשיח - שהוא היה [[משיח שבדור|המשיח שבדורו]]. | כאשר צום חל ב[[שבת]], ה[[הלכה]] אומרת שהוא נדחה לאחר השבת. הגמרא{{הערה|בבלי [[מסכת מגילה|מגילה]] ה, ב.}} מספרת, שבאחת השנים שתשעה באב חל בשבת, ביקש [[רבי יהודה הנשיא]] לעקור הצום לגמרי, באומרו: "'''הואיל ונדחה ידחה'''". אבל שאר החכמים לא הסכימו לכך. [[הרבי]]{{הערה|דבר מלכות בלק הערה 10.}} מבאר שהסיבה שדווקא רבי רצה לבטל את הצום, היא בגלל הקשר המיוחד שלו למשיח - שהוא היה [[משיח שבדור|המשיח שבדורו]]. | ||
הגמרא{{הערה|בבלי [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב.}} אומרת "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין". דהיינו, בזמן שבית המקדש בנוי - הצומות יהיו לימים טובים, בזמן הגלות כאשר יש צרות - ימי צום. וכאשר אין צרות, אך בית המקדש אינו בנוי - תלוי ברצון. | הגמרא{{הערה|בבלי [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב.}} אומרת "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין". דהיינו, בזמן שבית המקדש בנוי - הצומות יהיו לימים טובים, בזמן הגלות כאשר יש צרות - ימי צום. וכאשר אין צרות, אך [[בית המקדש]] אינו בנוי - תלוי ברצון. | ||
זוהי הסיבה שבזמן בית שני לא התענו על חורבן בית ראשון{{הערה|יש להעיר שדעת ה[[רמב"ם]] (פירוש המשניות [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] פ"א מ"ג) היא שב[[תשעה באב]] התענו גם בזמן בית שני, ואפילו שאר הצומות - אם רצו מתענין. ראה לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 43, ושם נסמן.}}. אמנם, להלכה נפסק{{הערה|טור ו[[שולחן ערוך]] אורח חיים סי' תק"נ.}} שבזמן הזה קיבלו את התעניות לחובה, ולכן אסור לפרוץ גדר (גם אם אין גזירות). | זוהי הסיבה שבזמן בית שני לא התענו על חורבן בית ראשון{{הערה|יש להעיר שדעת ה[[רמב"ם]] (פירוש המשניות [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] פ"א מ"ג) היא שב[[תשעה באב]] התענו גם בזמן בית שני, ואפילו שאר הצומות - אם רצו מתענין. ראה לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 43, ושם נסמן.}}. אמנם, להלכה נפסק{{הערה|טור ו[[שולחן ערוך]] אורח חיים סי' תק"נ.}} שבזמן הזה קיבלו את התעניות לחובה, ולכן אסור לפרוץ גדר (גם אם אין גזירות). | ||