ג' בתמוז: הבדלים בין גרסאות בדף
(הגהה, עריכה) |
מ (תקלדה) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
*'''[[תשנ"ד]] - [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] התכסה מעינינו, אך על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]].''' | *'''[[תשנ"ד]] - [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] התכסה מעינינו, אך על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]].''' | ||
בקרב חסידי חב"ד ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום, אך החסידים מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]] - זאת בשל דבריו של הרבי כי [[הדור השביעי|דורנו]] הוא דור הגאולה ו[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] [[שנה שמלך המשיח נגלה בה|החל להתגלות]] כ[[מלך המשיח]]{{הערה|ראה בשיחת [[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B6t2zW9zs378ZlMwOHZVQjlHZ1k ש"פ בא תשנ"ב] סעיף י"ג, ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}. | בקרב חסידי חב"ד ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום, אך החסידים מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]] - זאת בשל דבריו של הרבי כי [[הדור השביעי|דורנו]] הוא דור הגאולה ו[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] [[שנה שמלך המשיח נגלה בה|החל להתגלות]] כ[[מלך המשיח]]{{הערה|1=ראה בשיחת [[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B6t2zW9zs378ZlMwOHZVQjlHZ1k ש"פ בא תשנ"ב] סעיף י"ג, ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}. | ||
יחד עם זאת מעורר היום את [[ציפיה לגאולה|הציפיה]] ו[[עד מתי|התביעה]] לראות את הרבי בהתגלותו המושלמת ב[[הגאולה השלימה|גאולה השלימה]]. | יחד עם זאת מעורר היום את [[ציפיה לגאולה|הציפיה]] ו[[עד מתי|התביעה]] לראות את הרבי בהתגלותו המושלמת ב[[הגאולה השלימה|גאולה השלימה]]. | ||
גרסה מ־06:14, 8 ביולי 2016
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ג' בתמוז הוא היום השלישי בחודש תמוז.
אירועים ביהדות
- ב'תפ"ט - יהושע בן נון עצר את השמש והירח במלחמת חמשת המלכים במקדה.
- תקמ"ה - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב בית דין בעיר מץ שבצרפת, נפטר.
- תרפ"ט - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.
ימי חב"ד
אירועים
- תרי"א - התרחשה השריפה הגדולה בליובאוויטש.
- תרפ"ז - אדמו"ר הריי"צ שוחרר ממאסרו (מיום ט"ו סיון תרפ"ז) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו קוסטרמה.
יום זה מוגדר על ידי הרבי כאתחלתא דגאולה, ורבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה
- תשנ"ד - הרבי מלך המשיח שליט"א התכסה מעינינו, אך על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא ממשיך לחיות בחיים נצחיים.
בקרב חסידי חב"ד ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום, אך החסידים מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כמלך המשיח - זאת בשל דבריו של הרבי כי דורנו הוא דור הגאולה ונשיא דורנו החל להתגלות כמלך המשיח[1].
יחד עם זאת מעורר היום את הציפיה והתביעה לראות את הרבי בהתגלותו המושלמת בגאולה השלימה.
| ערך מורחב – נצחיות חייו של הרבי |
נולדו
- תשי"א - הרב יצחק יעקב רוזנשיין, משלוחי הרבי לארץ הקודש ור"מ בישיבת תורת אמת ירושלים.
- תשי"א - הרב משה מרדכי ארנשטיין, משפיע בישיבת חח"ל צפת.
נפטרו
- תנש"א - הרב יהושע שניאור זלמן סרברנסקי, שליח הרבי באוסטרליה.
עניינו
הרבי מבאר פעמים רבות שבג' תמוז בפעם הראשונה (היינו בשנת תרפ"ז, אז יצא הרבי הריי"צ ממאסרו ונשלח לגלות בקוסטרמה) לא ידעו האם זהו ענין חיובי או להיפך, ובמיוחד שגלות היא "שקולה כצער מיתה"[2]. אך לאחר מכן, לאחר הגאולה הסופית בי"ב תמוז, התברר שיום ג' תמוז היה התחלת הגאולה. וכאשר התברר זאת, הרי זה פועל למפרע שגם ג' תמוז באותה השנה נהפך לטוב[3].
יותר מכך, לג' תמוז ישנה מעלה אפילו על חג הגאולה י"ב תמוז: כיון שי"ב תמוז גילה שהירידה במאסר וגלות היתה לצורך עליה, אך הירידה עצמה נשארת דבר בלתי רצוי. אך בג' תמוז מתגלית שהירידה והגלות עצמה היא התחלה של גאולה[4]. ולכן אף על פי שהרבי הריי"צ קבע לחג רק את י"ב-י"ג תמוז ולא את ג' תמוז (מהטעם הפשוט, שהגאולה בג' תמוז היתה גאולה פרטית שלו ועדיין לא גאולה כללית, כיוון שעדיין נמנע ממנו להפיץ את המעיינות חוצה) - עם זאת "חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' תמוז"[5].
יום זה הוא קשור לגאולה השלימה ויש לפעול בו בכל הענינים הקשורים להפצת המעיינות חוצה; וגם אם מישהו יטען שהוא אינו יכול להתחיל בעניני הגאולה ביום כזה, שבו לא היה ברור בפעם הראשונה שזהו ענין של גאולה - הרי זו טעות, כיוון שלאחר הגאולה התברר למפרע שיום זה ענינו הוא גאולה, אפילו בשנה הראשונה[6].
קישורים חיצוניים
| הפתגם היומי - ג' בתמוז - מלוח היום יום |
|---|
| אבי אדוני זקני מורי ורבי אמר: א אידישער קרעכץ וואס קומט ח"ו בסבה פון א ניט גוט גשמי איז אויך א תשובה גדולה, בפרט א קרעכץ בסבה פון א ניט גוט רוחני איז אודאי און אודאי א תשובה מעליתא. דער קרעכץ שלעפט ארויס פון עומק רע, און שטעלט אנידער אין א מעמד טוב.
תרגום מאידיש: אבי אדוני זקני מורי ורבי אמר: אנחה יהודית המגיעה בסיבה של לא טוב גשמי הוא גם תשובה גדולה, בפרט אנחה בסיבה של לא טוב רוחני. ודאי וודאי תשובה מעולה. האנחה מושכת מעומק רע ומעמידה במעמד טוב. |
הערות שוליים
- ↑ ראה בשיחת דבר מלכות ש"פ בא תשנ"ב סעיף י"ג, ובאריכות בערך המורחב נצחיות חייו של הרבי.
- ↑ ראה ספר החינוך מצווה יח.
- ↑ ראה שיחות: ש"פ חוקת תשל"ז, מוצאי ש"פ קרח ג' תמוז תשל"ח, לקוטי שיחות חלק י"ח שיחת י"ב-י"ג תמוז. ועוד.
- ↑ שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ח.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ד' ע' 3141.
- ↑ שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ה.