14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן "
מ (החלפת טקסט – " תשע"ב " ב־" תשע"ב ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==פרשית המאסר== | ==פרשית המאסר== | ||
[[קובץ:אדמו"ר הזקן שעווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]] | [[קובץ:[[אדמו"ר הזקן]] שעווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]] | ||
בד' סיוון [[תקנ"ח]], הירש בן דוד מ[[ווילנה]] מגיש מלשינות נגד [[רבינו הזקן]], אשר כאילו רבינו הזקן קושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר ווילנא (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה העברית המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר. | בד' סיוון [[תקנ"ח]], הירש בן דוד מ[[ווילנה]] מגיש מלשינות נגד [[רבינו הזקן]], אשר כאילו רבינו הזקן קושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר ווילנא (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה העברית המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
===העלילה=== | ===העלילה=== | ||
בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר על ידי השלטונות, עקב עלילה כי אדמו"ר הזקן מסייע לטורקים - שהיו באותה התקופה בקשרי מלחמה עם [[רוסיה]]. | בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר על ידי השלטונות, עקב עלילה כי [[אדמו"ר הזקן]] מסייע לטורקים - שהיו באותה התקופה בקשרי מלחמה עם [[רוסיה]]. | ||
העומדים מאחורי העלילה היו עסקני ה[[מתנגד]]ים והמשכילים. | העומדים מאחורי העלילה היו עסקני ה[[מתנגד]]ים והמשכילים. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית המעצר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור. | לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית המעצר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור. | ||
כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד אדמו"ר הזקן לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים. | כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד [[אדמו"ר הזקן]] לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים. | ||
את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו הנפלאה ואת טהרת לבבו. | את [[אדמו"ר הזקן]] חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו הנפלאה ואת טהרת לבבו. | ||
===ביקור רבותיו=== | ===ביקור רבותיו=== | ||
ביום שחרורו - [[י"ט כסלו תקנ"ט]], נתגלו אל אדמו"ר הזקן רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות. | ביום שחרורו - [[י"ט כסלו תקנ"ט]], נתגלו אל [[אדמו"ר הזקן]] רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל [[אדמו"ר הזקן]] את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות. | ||
==גאולת י"ט כסלו== | ==גאולת י"ט כסלו== | ||
ב[[יום שלישי]], "[[פעמיים כי טוב]]" - [[י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט אדמו"ר הזקן כי הוא חף מכל פשע, וכי הוא יוצא לחופשי. לאחר | ב[[יום שלישי]], "[[פעמיים כי טוב]]" - [[י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט [[אדמו"ר הזקן]] כי הוא חף מכל פשע, וכי הוא יוצא לחופשי. לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] שוחרר מהמאסר ב[[פטרבורג]] שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של ה[[חסיד]] ר´ [[מרדכי מליעפלי]]. | ||
במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר: | במכתב אותו כתב [[אדמו"ר הזקן]] על רגעי השחרור נאמר: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו, | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו, | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
באותו בית בו התגורר ר´ מרדכי מליעפלי, התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד. | באותו בית בו התגורר ר´ מרדכי מליעפלי, התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד. | ||
משראה המתנגד את אדמו"ר הזקן נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש | משראה המתנגד את [[אדמו"ר הזקן]] נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר". | ||
בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, | בסיום הדברים כשיצא [[אדמו"ר הזקן]] מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, ש[[אדמו"ר הזקן]] יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא [[אדמו"ר הזקן]] שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}. | ||
[[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה. | [[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה. | ||
החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ מרדכי מליעפלי ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את אדמו"ר הזקן לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד. | החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ מרדכי מליעפלי ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את [[אדמו"ר הזקן]] לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את [[אדמו"ר הזקן]] יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד. | ||
המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערת שוליים|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס מים חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו. | המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך [[אדמו"ר הזקן]] רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא [[אדמו"ר הזקן]] מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערת שוליים|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס מים חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו. | ||
"החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד". | "החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד". | ||
למרות | למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של [[אדמו"ר הזקן]] מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. משל לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. משל לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}} | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
==חגיגת [[ראש השנה לחסידות]]== | ==חגיגת [[ראש השנה לחסידות]]== | ||
על יום גאולת אדמו"ר הזקן מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]: | על יום גאולת [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו בי"ט כסלו הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]]. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו בי"ט כסלו הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]]. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}} | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
== מגילת י"ט כסלו == | == מגילת י"ט כסלו == | ||
היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. אדמו"ר הזקן לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא" ([[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב). | היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. [[אדמו"ר הזקן]] לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא" ([[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב). | ||
==חלוקת הש"ס== | ==חלוקת הש"ס== | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
בי"ט כסלו נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. | בי"ט כסלו נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. | ||
ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של אדמו"ר הזקן - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו. | ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]] - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו. | ||
==שינויים באופני ההנהגה== | ==שינויים באופני ההנהגה== | ||
| שורה 89: | שורה 89: | ||
*[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ומתנגדים בוילנא לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]]. | *[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ומתנגדים בוילנא לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]]. | ||
* '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים. | * '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים. | ||
*הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת אדמו"ר הרש"ב, תשע"ב. | *הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]] כפי שנכתב על ידי אשת אדמו"ר הרש"ב, תשע"ב. | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||