ל"ג בעומר – הבדלי גרסאות
| שורה 17: | שורה 17: | ||
== מנהגי היום == | == מנהגי היום == | ||
* אין אומרים [[תחנון]] ביום זה, לפי שהוא יום שמחה.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49244&st=&pgnum=88 מנהגים (קלוזנר)], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=42&hilite= במנהגי מהרי"ל, דיני ימים שבין פסח לשבועות] רמ"א סימן תצ"ג סעיף ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/493/5.htm שולחן ערוך רבנו סימן תצ"ג סעיף ה] ובסידורו סוף תפילת שחרית לפני "למנצח.. יענך".}} אולם במנחה של ערב ל"ג בעומר נחלקו הפוסקים. יש אומרים שאומרים תחנון לפי שעיקר השמחה מתחיל לאחר שמאיר היום. אמנם אחרים סוברים של"ג בעומר לילו כיומו וכל שהלילה הוא בשמחה אין אומרים תחנון גם בערבו, וכדעה זו פסק האדמו"ר הזקן בסידורו.{{הערה|קודם למנצח.. יענך.}} ולפיכך כשחל ל"ג בעומר ביום ראשון, אין אומרים במנחה של שבת 'צדקתך'. | * '''אי אמירת תחנון''' - אין אומרים [[תחנון]] ביום זה, לפי שהוא יום שמחה.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49244&st=&pgnum=88 מנהגים (קלוזנר)], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=42&hilite= במנהגי מהרי"ל, דיני ימים שבין פסח לשבועות] רמ"א סימן תצ"ג סעיף ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/493/5.htm שולחן ערוך רבנו סימן תצ"ג סעיף ה] ובסידורו סוף תפילת שחרית לפני "למנצח.. יענך".}} אולם במנחה של ערב ל"ג בעומר נחלקו הפוסקים. יש אומרים שאומרים תחנון לפי שעיקר השמחה מתחיל לאחר שמאיר היום. אמנם אחרים סוברים של"ג בעומר לילו כיומו וכל שהלילה הוא בשמחה אין אומרים תחנון גם בערבו, וכדעה זו פסק האדמו"ר הזקן בסידורו.{{הערה|קודם למנצח.. יענך.}} ולפיכך כשחל ל"ג בעומר ביום ראשון, אין אומרים במנחה של שבת 'צדקתך'. | ||
*יום זה הוא יום שמחה, כפי שכותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכה"ג...{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.}} | * '''יום שמחה''' - יום זה הוא יום שמחה, כפי שכותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכה"ג...{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.}} בכמה מהשנים התוועד הרבי (בשנים שלא היה משתתף ב[[פראד]] במהלך ההתוועדויות היו מנגנים את ה[[ניגון הנה מה טוב]] על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ששייך לרבי שמעון{{הבהרה}}. כמו כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט בעניין של [[אהבת ישראל]]. | ||
*ביום זה | * '''מנהגי אכילה''' - נוהגים לאכול ביום זה חרובים זכר לעץ חרובים שגדל במערה, וממנו ניזונו [[רשב"י]] ובנו, הרבי סיפר שבבית הוריו נהגו לאכול חרובים ביום זה{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג שיחת תזריע מצורע}}, אף שהיה מצרך נדיר באותם זמנים. | ||
נוהגים לאכול ביצים קשות שקליפתן נהיתה חומה בזמן הבישול, וכך נוהג [[הרבי]].{{מקור}} | |||
* נוהגים | * '''חץ וקשת''' - נוהגים תלמידי הישיבה לצאת לשדה ולשחק ב"חץ וקשת". הרב להזכיר ולציין שבימיו של [[רשב"י]], לא נראתה הקשת בשמים.{{הערה|1= רבי צבי אלימלך מדינוב בשם רבי [[מנחם מענדל מרימנוב]] בספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4682&st=&pgnum=247&hilite= בני יששכר שער הלג בעומר מאמר ג אות ד].}}הרבי מציין כי לפי טעם זה יש במנהג זה טעם שלילי (כי הצורך באות הקשת הוא במצב שלילי בהנהגת עם ישראל.) הרבי מסביר על פי המבואר בזהר "לא תצפי לרגלי דמשיחא עד דיתחזי האי קשת . . בגווני נהירין . . וכדין צפי לי' למשיח", מראה הקשת הוא סימן לביאת המשיח. ויום הל"ג בעומר להיותו היום שבו החלה התגלות [[פנימיות התורה]] שעניינה תחילת גילוי [[תורתו של משיח]] משחקים בחץ וקשת. | ||
בעומק יותר מבאר הרבי, המנהג הוא שבחורי ישראל הם אלו שמשחקים, לפי שהם עוסקים בתורה ומשחקם הוא לזכר תיקון עניינם של תלמידי רבי עקיבא, שלימודם הביאם שלא לכבד זה את זה, תוצאה זו נגרמה עקב אי הרגשתם בלימוד התורה את נותן התורה. התגלות פנימיות התורה בל"ג בעומר הוא נתינת כח לתיקון הדבר - שלימוד התורה יהיה מתוך ביטול ושפלות והכנעת העניינים המנגדים לקדושה ואלקות. (שני עניינים אלו מרומזים בחץ וקשת, יכולת מלחמתו של הקשת הוא גם באויבים מרוחקים. וכן אופן השימוש בקשת מסמל את הביטול שככל שימשוך את המיתר לכיוונו יגיע החץ ויפגע באויב מרוחק יותר). {{הערה|תורת מנחם התוועדויות [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/15/77.htm חלק ג' עמ' 77 ואילך] (שיחת ל"ג בעומר [[תשי"א]]).}} | |||
* נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, הרבי הורה לחסידיו הנמצאים בקרבת מקום לעלות למירון, ובעיקר על מנת לערוך שם פעילות [[הפצת המעיינות]]{{הערה|ראה מספר מכתבים ב[[אגרות קודש]]: חלק כ"א עמ' קס, חלק י"א עמ' סא, ובחלק ט"ו עמ' קעב}}. | * נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, הרבי הורה לחסידיו הנמצאים בקרבת מקום לעלות למירון, ובעיקר על מנת לערוך שם פעילות [[הפצת המעיינות]]{{הערה|ראה מספר מכתבים ב[[אגרות קודש]]: חלק כ"א עמ' קס, חלק י"א עמ' סא, ובחלק ט"ו עמ' קעב}}. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
* לכתחילה לא נוהגים לערוך חתונה בל"ג בעומר, ובדיעבד, עדיף לעשות ביום ל"ג בעומר ולא בליל החג{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמ' שיח}}. | * לכתחילה לא נוהגים לערוך חתונה בל"ג בעומר, ובדיעבד, עדיף לעשות ביום ל"ג בעומר ולא בליל החג{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמ' שיח}}. | ||
* מנהג ישראל אשר השתרש במשך הדורות, להדליק מדורות אש ביום זה, המקור למנהג אינו ברור, ולכאורה הוא מכיוון שכל ענינו של רשב"י היה להאיר את העולם, ע"י גילוי פנימיות התורה, וכל ענינו של רשב"י היה אור. | * מנהג ישראל אשר השתרש במשך הדורות, להדליק מדורות אש ביום זה, המקור למנהג אינו ברור, ולכאורה הוא מכיוון שכל ענינו של רשב"י היה להאיר את העולם, ע"י גילוי פנימיות התורה, וכל ענינו של רשב"י היה אור. | ||