תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
אין תקציר עריכה
(תמונה)
מאין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
לקראת שנת הלימודים [[תשל"ג]] נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] והרב [[משה וישצקי]]. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת [[אהלי תורה קראון הייטס|המוסד בקראון הייטס]] שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן.
לקראת שנת הלימודים [[תשל"ג]] נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] והרב [[משה וישצקי]]. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת [[אהלי תורה קראון הייטס|המוסד בקראון הייטס]] שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן.


בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעד תקצוב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו ב[[בית הכנסת 'המרכזי' (כפר חב"ד)|בית הכנסת 'המרכזי']].
בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו ב[[בית הכנסת 'המרכזי' (כפר חב"ד)|בית הכנסת 'המרכזי']].


בשנת [[תשל"ו]] נכנס מנהל המוסד הרב [[משה וישצקי]] ל[[יחידות]] יחד עם בנו בן ה-7, והרבי שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של הרבי, פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידש ב[[אידיש]]?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה [[אידיש]].
בשנת [[תשל"ו]] נכנס מנהל המוסד הרב [[משה וישצקי]] ל[[יחידות]] יחד עם בנו בן ה-7, ו[[הרבי]] שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של [[הרבי]], פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידש ב[[אידיש]]?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה [[אידיש]].


בשנת [[תש"מ]] מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים{{הערה|על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.}}, והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי בחודש שבט מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"{{הערה|הובא ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 4 עמוד 20.}}. רק בשנת [[תשמ"ה]] עבר הבנין למבנה קבע.
בשנת [[תש"מ]] מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים{{הערה|על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.}}, והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי בחודש שבט מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"{{הערה|הובא ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 4 עמוד 20.}}. רק בשנת [[תשמ"ה]] עבר הבנין למבנה קבע.
שורה 15: שורה 15:
בשנת [[תשע"א]] חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|62952|נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה||י"ז תמוז תשע"א}}}}.
בשנת [[תשע"א]] חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|62952|נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה||י"ז תמוז תשע"א}}}}.


נכון לשנת [[תשע"ו]] מונה המוסד כ-300 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים בכפר חב"ד{{הערה|בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.}}.
נכון לשנת [[תשע"ו]] מונה המוסד כ-300 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.}}.


==צוות המוסד==
==צוות המוסד==