חיים פרוס (בוסטון): הבדלים בין גרסאות בדף

חיים פרוס (בוסטון) (עריכה)

גרסה מ־22:20, 11 בפברואר 2007

הוסרו 25,570 בתים , 11 בפברואר 2007

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

Elchanan

4,324

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+הרב פרוס נולד ברוסיה והיגר לישראל עם משפחתו.
 ביום חג הגאולה י’ כסלו תשל”ו הגיע הרב חיים פרוס ורעייתו חנה לשליחות בעיר בוסטון שבמדינת מסצו’סטס. היה זה שלוש שנים בלבד לאחר נישואיהם.
@@ שורה 5: / שורה 7: @@
 כ-2.5 מיליון תושבים, ומתוכם, על פי השערה, כרבע מיליון יהודים. אין ספק שהמקום הזה היווה כר נרחב לפעילות.
-בבוסטון כבר פעלו קודם בואו ארגונים יהודיים מחוגים שונים. הוא התקבל בהרגשה של זר ומיותר. היו שאמרו לו ‘רבנים יש לנו, ישיבות יש לנו, בתי כנסת יש לנו, מה אתה רוצה להוסיף? יש לנו את הרב יוסף דב סולובייצ’יק, את האדמו”ר מבוסטון. לשם מה אנו צריכים כאן שליח של חב”ד?’
-“שאלות קשות אלו הופנו כלפיי, הן בפניי והן מאחורי הגב. הקהילה היהודית הכינה לי קבלת פנים צוננת למדי”, הוא נזכר.
-מלבד הקהילה היהודית הרגילה, היה במקום כבר קהילה חב”דית קטנה עם מניין חסידי. קהילה זו היתה למעשה עוד מימי אדמו”ר הריי”צ שהקים ישיבה בעיר זו. לימים הפכה הישיבה לבית ספר חב”די מכיתות א-יב. במדינת מסצ’וסטס כבר פעל השליח הרב ישראל דערן שנשלח כשנה לפני כן למערב המדינה.
-כשאני שואל את הרב פרוס על הקשיים ההם, הוא אומר בחיוך: “טבע האדם לשכוח את הקשיים; עדיף לזכור את הדברים הטובים, כך החיים יהיו טובים יותר”...
-אך בכל זאת, הוא נעתר לספר מה היה בעיר כשהגיע: “הגענו לעיר בה היתה קהילה דתית גדולה, ולחב”ד היה בית כנסת קטן ששכן במרתף בו התפללו מניין חסידי חב”ד. למרות זאת, באותם שנים לא ניתן היה להשיג חלב ופת ישראל ובוודאי לא ‘שחיטת ליובאוויטש’. היו מאפיות כשרות אבל הן לא שמרו שבת, והלחם לא היה פת ישראל. נאלצנו להביא מניו-יורק לחם, חלב, בשר ועוד מוצרי יסוד רבים. המרחק בינינו לבין ניו-יורק הוא כחצי שעה טיסה וכארבע שעות נסיעה ברכב. כמה חודשים לאחר צאתנו לשליחות, נולד בננו השני והילדים היו זקוקים למוצרי היסוד. מכל מקום, עיקר הבעיה היתה עם הקהילה היהודית שהיתה בעיר”, אומר הרב פרוס.
-“בחודשים הראשונים, הייתי יושב בביתי וחושב כיצד עלי לפעול כדי להסיר את כל המכשולים. הבנתי שעלי להצדיק את הצורך בחב”ד בעיר שיש בה קהילות יהודיות תוססות, עם רבנים ומוסדות חינוך. זה לא היה פשוט - אפילו באוניברסיטאות בהן חשבתי לפעול, טענו כלפיי כי ישנו ארגון יהודי-דתי בשם ‘הלל’ הפועל בקרב הסטודנטים - אם כן בשביל מה בא שליח חב”ד?
-“רק לאחר זמן ירדתי לסוף דעתם של הארגונים היהודיים. הם התנגדו לבואו של שליח חב”ד כיון שחששו שיפסידו תרומות. הם פחדו שאקח תרומות מהנדיבים הקבועים שלהם, ובכך יפסידו את מקור התרומות שלהם”.
-מי שסייע לרב פרוס באותם ימים, היה מזכירו של הרבי מלך המשיח, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב שליווה את הרב פרוס לאורך כל הדרך ביחס אישי ומיוחד. הרב חודקוב ששיער כי השליח החדש יעורר התנגדות רבה, הדריך את הרב פרוס עוד קודם יציאתו לשליחות, וניווט אותו לפעול בדרכים שונות כדי שהשליחות תצא אל הפועל על הצד הטוב ביותר. הוא הורה לו להמתין עד שהבשילו התנאים, ורק אז נתן לו את ברכת הדרך.
-לאחר התארגנות והכנות מתאימות לקראת היציאה לשליחות, נכנסו הרב חיים פרוס ורעייתו חנה ליחידות. “הרבי אמר לנו דבר מופלא: ‘על ידי שתביאו אור לבתים של יהודים, יאיר האור גם בביתכם’.
-“לאחר שהגעתי לבוסטון והחלו להתעורר התנגדויות, כתבתי לרבי כמה פעמים, והמענה היה לעשות כפי הנראה במקום.
-“לאחר התייעצויות רבות, הגעתי להסכמה עם הארגונים היהודים בה התחייבתי שלא אבסס את התרומות שלנו על נדיבים שתורמים כבר לארגונים היהודיים. כמו כן סוכם כי את בית חב”ד נפתח באיזור חדש בו עדיין אין פעילות של ארגונים יהודיים”.
-הרב פרוס בקסמו האישי, ניווט את היחסים עם ראשי הארגונים היהודים, ובמשך השנים הצליח לרקום מערכת יחסים חמה ולבבית עם כל החוגים בעיר, ובמיוחד עם הרבנים המתגוררים בה. למותר לציין כי כיום ראשי הקהילות מלאים הערכה כלפיו, וכי קנה לעצמו שם טוב. וטוב שם משמן טוב...
-חיי ההתחלה של שליחותו לא היו פשוטים. הרב פרוס נולד ברוסיה והיגר לישראל עם משפחתו. הוא ידע עברית ורוסית. האנגלית שבפיו לא היתה משובחת, בלשון המעטה. למרות זאת הוא קפץ למים העמוקים.
-כבר בהתחלה חיפש הרב פרוס לקנות בניין מתאים עבור בית חב”ד, שם תתבצע הפעילות. לאחר חודשים ארוכים של חיפושים, מצא בניין זול באיזור לא יוקרתי, איזור של בילויים. הוא שאל את הרבי וקיבל תשובה להתייעץ עם ‘המרכז לעניני חינוך’.
-הרב פרוס פנה לרב חודקוב שניהל את ‘המרכז’, ושאל לדעתו. “הרב חודקוב הסביר לי בהרחבה כי אין טעם לקנות בניין ואחר כך לחפש תורמים שיחזיקו את ההוצאות השוטפות של הבניין - ‘עליך למצוא תורם או גוף שייתן את חסותו מראש על הבנייה ועל אחזקת הבניין’.
-“באותו עניין אמר לי רעיון מרכזי בחיי השליחות עליו חזר בכמה הזדמנויות: ‘לא מעניין מה אתה עושה, אלא מה ייעשה בגללך’. תמיד הדגיש באוזניי כי בדו”חות שאני כותב ל’מרכז’ שלא אכתוב מה אני עושה באופן אישי, אלא מה בית חב”ד פועל. הוא דרש ממני שוב ושוב כי בית חב”ד צריך להפוך לארגון פורה ומתפתח ולא שהכל יישאר בידי אדם אחד, דהיינו השליח.
-“ובנוגע לקניית הבניין, הוא נתן לי דוגמא משליח מרכזי בארצות הברית, שאצלו הכל הולך בניסים - הוא בונה בניינים בעוד שהתרומות מגיעות אחר כך. ‘אצלך צריך ללכת עם יסודות קבועים, צעד אחד צעד’.
-“מדבריו הבנתי כי עלי למצוא בניין מתאים ונדיב שיסכים לתת את חסותו לבניין, ורק אחר כך לבצע את הקניה”.
- מדבריך משתמע כי היה לך קשר הדוק עם הרב חודקוב?
-“אכן כך. בשל כמה סיבות זכיתי לקשר מיוחד עם הרב חודקוב. התנאים שקיבלו את פני בבוסטון היו מורכבים ולא פשוטים, וכשהייתי נתקל במכשולים הייתי פונה לרב חודקוב שהיה מדריך אותי כיצד לנהוג בכל מקרה לגופו. זה היה קשר הדוק יחסית לשאר השלוחים שיצאו לשליחות באותן שנים. הזכות היתה גדולה שבעתיים כאשר ידעתי שדבריו הם על פי הוראותיו של הרבי.
-“לא פעם שאלתי בטלפון את הרב חודקוב לענין מסוים, ופתאום הוא השתתק לכמה רגעים, ולפתע חזר ושינה את דעתו מקצה לקצה, והחל להתעקש על הדעה האחרונה בעודו מסביר ומנמק אותה בהגיון רב עד שנתקבלה על דעתי... היה ברור כי באותם רגעים של שקט הרבי הורה לו מה לומר לי.
-“הגדלות שלו היתה שאף פעם לא אמר ‘כך הרבי אמר’, אלא ניסה לשכנע כאילו זו דעתו האישית. כאשר הביע דעה, לא תמיד ידעתי אם זו דעה של הרבי או דעה משלו - מלבד פעמים ספורות בהם אמר לי בפירוש שזה מה שאמר הרבי. לא פעם קרה שכאשר דיברתי עם הרב חודקוב שמעתי בבירור את הרבי על הקו אומר לו ‘תגיד לו כך וכך’.
-“בשנות השליחות שלי היו לי שיחות רבות עם הרב חודקוב, בהן הדריך אותי על כל צעד בפעילותי במסגרת השליחות. במקרים רבים הרבי האזין לשיחות, והורה לו מה לומר לי.
-“כאמור, מצאתי בניין טוב באותו הבילויים. היה זה בניין בן שש קומות. הבניין היה קרוב לאוניברסיטאות בהם היתה עיקר הפעילות. כיום הוא סמוך למרכז העיר ונחשב לאזור יוקרתי.
-“זמן קצר לאחר מכן נפגשתי עם יהודי בשם ג’ורג’ שפירא, יהודי חשוב ונכבד שכעבור זמן הפך ליו”ר ידידי חב”ד בבוסטון. מר שפירא הוא בעל חברות גדולות ונחשב לאחד היהודים העשירים והמכובדים ביותר בעיר. הוא הסכים לקבל על עצמו את הקנייה והאחזקה של הבניין. כתבתי על כך לרבי ועד מהרה יצאה תשובה בה הביע הרבי את הסכמתו שמר שפירא ייקח חסות על הבניין. בנוסף לזה הוציא הרבי שתי שטרות של מאה דולר כהשתתפות בקניית הבניין.
-הבנתי שהרבי מייחס חשיבות רבה לקניית הבניין שישמש מרכז לפעילות חב”ד בבוסטון.
-“הבניין נקנה אז בסכום זול יחסית - מאה אלף דולר - זאת בגלל שהבניין היה מעוקל על ידי הבנק. כיום הבניין שווה ארבע מיליון דולר! מר שפירא התגאה בכך שהוא נותן חסות לבית חב”ד, ובפדרציה של הארגונים היהודיים במדינה הוא הודיע כי הוא פותח בית חב”ד. למרות שהיו שלגלגו עליו, הוא לא התפעל באומרו ש’כעת תהיה פעילות חב”דית למען היהדות וזה מאוד חשוב’.
-“אני התקשיתי להאמין לנס שאירע לי. מר שפירא המכובד הבטיח לתת חסות על הקנייה והבנייה, ולי נותר רק להתחיל לפעול. הרגשתי שכוחותיו של הרבי עומדים ומסייעים לי בפעילותי.
-“בשנת תשמ”א - חמש שנים לאחר שהגענו לבוסטון - חגגנו את חנוכת הבית לבניין ענק בן שש קומות בו מתרכזת כל הפעילות עד עצם היום הזה”.
-שמען של האוניברסיטאות בבוסטון יצא בכל העולם. צעירים מכל רחבי העולם מגיעים ללמוד בחמש-עשרה האוניברסיטאות הגדולות של בוסטון, מתוכם למעלה מארבעים אלף סטודנטים יהודיים.
-רבים התפלאו כיצד נשלח לעיר כה חשובה אברך שעלה בילדותו מברית-המועצות לישראל ורק בזמן לימודיו בישיבה הגיע לארצות הברית שם למד אנגלית. אבל הרב פרוס עם האנגלית הרצוצה שלו נחל הצלחות גדולות בברכת הרבי.
- איך למעשה מתחילים לפעול בתוך אוניברסיטה?
-“(צוחק): זה לא כל כך פשוט. אי אפשר להיכנס לאוניברסיטה ולפעול בה ללא תיאום מראש עם ההנהלה, האוניברסיטה היא שטח פרטי.
-“ההתחלה הייתה דרך ארגון ‘הלל’, ארגון דתי שפעל בין כותלי האוניברסיטאות. הם הסכימו שאני אמסור שיעורי חסידות במסגרת הארגון, וכך יצרתי היכרות ראשונה עם הסטודנטים. הזמנתי סטודנטים אלי הביתה לביקור, ובסעודות שבת מדי שבוע, ישבו אצלי סטודנטים רבים שהיו צמאים ליהדות וחסידות.
-“לא היה קל להכין סעודות שבת עבור האורחים הרבים, בו בזמן שאין להשיג בעיר מוצרי מזון כשרים למהדרין. על רעייתי נפל כל הנטל, והיא בשמחה רבה נרתמה לעניין ומ’אין’ ל’יש’ הכינה סעודות שבת יפות. בכלל, ללא עזרתה לא הייתי יכול לפעול, היא גם סייעה לי רבות עם השפה כיון שהאנגלית בפי לא היתה מושלמת. הייתי צריך למסור שיעורים באנגלית ולדבר בפני קהלים שונים, והיא סייעה לי רבות”.
- הפעילות באוניברסיטאות ממשיכה עד היום?
-“בהחלט. כיום פועל באוניברסיטאות השליח הרב שמואל פוזנר. פעילותו מתאפיינת בשיעורי יהדות וחסידות שהוא מוסר בכל האוניברסיטאות. הוא מגיע לשם גם שלא בזמן השיעורים; הוא פוגש סטודנטים ומדבר איתם על יהדות ואף מזמין אותם להשתתף בשבתות עם חב”ד ובאירועים נוספים.
-“אין ספק שהפעילות החשובה ביותר עם הסטודנטים היא באמצעות סעודות השבת שמחוללות נפלאות. בכל ליל שבת מגיעים לבית חב”ד כ-‏80 סטודנטים, חלקם אף ישנים בבית חב”ד ומשתתפים למחרת בתפילות ובסעודת שבת.
-“בבניין בית חב”ד מתרכזת כל הפעילות. יש שם בית-כנסת, משרדים, ספריה גדולה לצד חדר אוכל, מטבח, חדרים לשינה, וכן כיתות לימוד. לא פעם חדרי השינה לא מספיקים לעשרות הסטודנטים שמבקשים ללון בבית חב”ד, ואז אנו פותחים את קומת המשרדים שם במסדרונות ישנן ספות נפתחות שמשמשות גם כמיטות. אם זה לא מספיק אנו פותחים גם את המשרדים עצמם לצורך השינה...”.
-בנוגע לסעודות שבת יש בפיו של הרב פרוס משנה סדורה: “בסעודות שבת אפשר לתפוס את הסטודנטים יותר מבכל זמן אחר, ואני אומר זאת לאחר ניסיון של שנים רבות. סעודת שבת לבבית פועלת עליהם יותר מכל תפילה או דרשה, כיון שרובם לא חוו מימיהם סעודת שבת יהודית-חסידית.
-“הרב פוזנר יושב עם רעייתו ועשרת ילדיו כ”י, ומנגנים ניגוני שבת, חוזרים על שיחה של הרבי הנוגעת לפרשת השבוע, ופותחים דיונים ערים עד השעות המאוחרות של הלילה. תוך כדי הסעודה מתחברים הסטודנטים לנקודה היהודית. האווירה הפתוחה שיוצרת הסעודה, משפיעה עליהם יותר מכל. הם מתעניינים בשבת וביהדות ומכאן נפתחת הדרך לשיעורי תורה ולשמירת מצוות.
-“אנחנו משתדלים להעניק למקורבים אוירה יהודית אוטנטית, ולדבר על הצדדים החיוביים. באופן עקרוני איננו מתווכחים, לא מקרבים ליהדות בגלל שמנצחים בויכוח”.
- אתה למעשה בוגר ישיבה, האם אינך מרגיש בנחיתות-ידע כשאתה משוחח עם הסטודנטים בעניינים אקדמיים?
-“בכל תחום יש את המומחה שלו. יש רופא, יש מהנדס, ויש עורך דין. כל אחד יודע ומכיר את התחום שלו אך לא את התחום האחר. אינני רופא ואף לא עורך דין. התחום שלי הוא יהדות ואת זה אני רוצה להעביר. אם מדברים בצורה ברורה באופן שיעניין את הצד השני, הסטודנטים מגלים הערכה ומקבלים את הדברים”.
- השליחות העיקרית כיום היא להכין את העולם לבשורת הגאולה, כיצד אתה מצליח להעביר את בשורת הגאולה באוזני הסטודנטים?
-“מובן שאנו מדברים כל העת על התגלותו הקרובה של המשיח, אבל כמו בכל נושא שיחה עם מקורבים, צריך לדעת איך להציג את הדברים ומתי. אני לא ניגש לסטודנט שאינו יודע מאומה ביהדות ואומר לו ‘תשמע, הרבי משיח’, כיוון שהוא אינו מבין מה זה ‘רבי’ ומה זה ‘משיח’. הוא לא מבין מה זה רב ומה זה מלך, ובוודאי מהו המשיח. אולם כשסטודנט מתקרב ומתחיל לגלות הבנה ביהדות, יחד עם זה שאני מסביר לו מושגי יסוד ביהדות, אני מסביר לו על הרבי ועל גאולה ומשיח.
-“יותר מכך: אנו מארגנים קבוצות של סטודנטים שנוסעים איתנו ל-‏770 ולקראון-הייטס, שם אנחנו מסבירים על חב”ד ועל הרבי. מי שרואה את 770 ואת קראון-הייטס על כל המוסדות שבה, חש ומבין טוב יותר את משמעות הדברים. בזמן שהקבוצה שוהה ב-‏770, הסטודנטים לומדים שיחות של הרבי עם תלמידי התמימים, וכך הם מעצימים את הידע שלהם”.
-כשהרב פרוס עוסק בנושא ההסברה של משיח, הוא ממשיך ופורס את משנתו גם בנושא העברת המסר הגאולתי בקרב התורמים השונים: “יש הטוענים כי להכריז ‘יחי אדוננו’, פוגע בתדמית של חב”ד ופוגע בעיקר בתרומות של בית חב”ד.
-“אני אישית נמצא בקשר מתמיד עם הציבור הרחב בבוסטון שרובו אינו שומר מצוות, ומעביר להם את המסר של גאולה. גם אם לא כולם סוברים כמונו, אבל זה לא מפריע להם. לא מכבר ערכתי אירוע משפחתי בו השתתפו רבים מהתורמים החשובים שלי, כאלו שנותנים סכומים גדולים מאוד, באירוע שרו ורקדו ‘יחי אדוננו’, וכי מישהו מהם קם ואמר שהוא יפחית את התרומות?
-“אינני חושב שצריכים להיות קיצוניים מכל צד שהוא, אולם לומר שכל ההתנגדות לליובאוויטש באה כתוצאה מפרסום משיח - אין זה נכון. למעשה, בכל מבצע שהרבי יצא, היו שקמו כנגדו כמו מבצע תפילין, נש”ק ועוד. מובן שצריכים לעשות הכל באופן המתקבל, כי ליצור התנגדות זה לא מבצע.
-“אני יכול לספר כי בזמן שהרבי יצא במאבק למען תיקון חוק ‘מיהו יהודי’ כדי למנוע את ההתבוללות, קמו מנגדים רבים. לנו היו כמה תורמים שניתקו קשר לחלוטין בעקבות ‘מיהו יהודי’ והפסדתי מאות-אלפי דולרים - האם בגלל זה חשבתי להחביא את דברי הרבי על ‘מיהו יהודי’?
-“ומאידך - בגין הכרזת ‘יחי אדוננו’ לא הפסדתי עד היום אף לא סנט אחד!”
-למרות שהחלק האינטנסיבי של הפעילות הוא עם הסטודנטים, נעשית גם פעילות עם אוכלוסיית העיר. “האוכלוסייה בבוסטון היא ברמה גבוהה מאוד. תושבי העיר עוסקים בשלושה תחומים עיקריים: אוניברסיטאות, בתי רפואה והיי-טק”.
-הרב פרוס מוצא את הדרך לפעול עם כל סוג של אוכלוסייה. בבית חב”ד הוא מקבל רבים שמבקשים לדעת על יהדות. הוא לא מסתפק בכך ואף מגיע לבתים ולמקומות העבודה שם הוא פועל רבות להפצת יהדות וחסידות.
-“בחג הפסח הראשון, חודשים ספורים לאחר שהגענו - נזכר הרב פרוס - השתתפו למעלה מ-‏300 יהודים בסדרי פסח. גם בשנים שלאחר מכן השתתפו מאות יהודים בכל ליל סדר שערכנו”.
-בבוסטון נמצאים גם יהודים רבים שהגרו מברית-המועצות. הפעילות עמם תפסה נתח נכבד כבר בשנים הראשונות לפעילות. הרב פרוס כדובר רוסית הצליח לחדור לתוך הקהילה הרוסית, וערך להם חתונות כדת משה וישראל, בר-מצוות, בריתות, פדיון הבן וכמובן שיעורי תורה. כיום הרב משה גורקאוו מרכז את הפעילות עם המהגרים, ולצורך זה הוא מפעיל מחלקה מיוחדת בבית חב”ד.
-הרב פרוס הוא שליח תוסס במיוחד. למרות שעליו לדאוג לתקציב של כחצי מיליון דולר בשנה, הוא ממשיך בקירובו של כל יהודי בבוסטון. הוא אישית מוסר שיעורי תורה במשרדיהם של בעלי עסקים, נואם בבתי הכנסת, ובד בבד מפעיל את בית חב”ד שעומד בקשר עם אלפי יהודים. “לפני כל חג אנו שולחים בדואר כ-‏5000 עלונים, וכך אלפי משפחות יהודיות לומדות על החגים”.
-רעייתו מרת חנה העומדת לצידו ומסייעת בכל התחומים, פועלת במיוחד בקרב נשי העיר. היא מכינה כלות לקראת בניית בית יהודי, מוסרת שיעורי תורה לנשים, ועומדת בקשר רצוף עם כלות רבות שבמשך הזמן מתקרבות ליהדות.
-במשך השנים הביא הרב פרוס למדינת מסצ’וסטס שלוחים רבים נוספים. “המטרה שלי היא לפתוח בתי חב”ד בכל מקום בו אין בית כנסת. אנו פועלים בערים בהם אין ליהדות נציג פעיל”, הוא אומר.
-הרב פרוס לא שוקט על שמריו והוא מבקש להרחיב את הפעילות עוד ועוד. עד כה נשלחו שלוחים ל-‏15 ערים בהם פועלים השלוחים תחת הרב פרוס, כאשר האחרון שבהם הגיע רק לפני חודשים ספורים.
-בבוסטון עצמה נפתח בית חב”ד לישראלים דוברי עברית אותו מפעיל חתנו הרב ישעיהו לרנר. “בחוץ לארץ הישראלים נפתחים בקלות יחסית”, מסביר הרב פרוס. “בסעודות שבת שאנו עורכים מגיעים גם אנשי שמאל שבארץ לא היו מעיפים מבט לעבר יהודי בלבוש דתי. אצלנו הם יושבים בסעודות שבת שנמשכות שעות ארוכות. כשהם רחוקים מהבית ומהשכונה, הם מבקשים לדעת על יהדות עוד ועוד”.
-הרב פרוס לא מסתפק באימפריה שהקים. לפני שלוש שנים פתח בית חב”ד חדש בעיר הסמוכה ניוטון בה מתגוררים כשלושים אלף יהודים. הוא עצמו עזב את ביתו הוותיק בבוסטון ועבר למקום החדש, שם החל הכל מחדש, כאשר במקביל הוא ממשיך לחלוש על אימפריית השליחות בבוסטון... “בניוטון האוכלוסייה היא ברמה גבוהה”, הוא מסביר. “זו עיר קטנה יחסית כיון שהתושבים בה רוצים לחיות באיכות חיים גבוהה. זו הסיבה שבשלוש השנים האחרונות אני מנסה לפתוח בעיר בית-כנסת רשמי וגן ילדים, אבל חוקי העזר הנוקשים מונעים זאת. כעת, לאחר מאבק ממושך, נפתח בעז”ה בית-כנסת וגן ילדים למען יהודי העיר ניוטון”.
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרוס]]