משלוח מנות – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "עד"ז" ב־"על דרך זה"
שורה 9: שורה 9:
ונפק"מ לדינא - אם יוצאים ידי חובה על ידי קבלה ללא משלוח: כאשר שולח מנות לחבירו, וחבירו מוחל ומחזיר לו - נמצא שאצל השולח לא נחסר מאומה, והיינו, שלא שלח; ואילו חבירו שמחל לו, הרי זה חשיב כמו שקיבל, כי, בכחו של אדם לומר על עצמו "הרי אני כאילו התקבלתי"{{הערה|1=נדרים סג, ב. וראה בקרבן נתנאל לרא"ש מגילה פ"א פ"ז (סק"ט).}}, והיינו, שההנאה מזה ששולח לו, חשובה אצלו כמו שקיבל בפועל.
ונפק"מ לדינא - אם יוצאים ידי חובה על ידי קבלה ללא משלוח: כאשר שולח מנות לחבירו, וחבירו מוחל ומחזיר לו - נמצא שאצל השולח לא נחסר מאומה, והיינו, שלא שלח; ואילו חבירו שמחל לו, הרי זה חשיב כמו שקיבל, כי, בכחו של אדם לומר על עצמו "הרי אני כאילו התקבלתי"{{הערה|1=נדרים סג, ב. וראה בקרבן נתנאל לרא"ש מגילה פ"א פ"ז (סק"ט).}}, והיינו, שההנאה מזה ששולח לו, חשובה אצלו כמו שקיבל בפועל.


ועד"ז להיפך - אם יוצאים י"ח במשלוח ללא קבלה, דהיינו, ששלח מנות לחבירו ונגנבו או נאבדו בדרך ולא הגיעו לידי המקבל.
ועל דרך זה להיפך - אם יוצאים י"ח במשלוח ללא קבלה, דהיינו, ששלח מנות לחבירו ונגנבו או נאבדו בדרך ולא הגיעו לידי המקבל.


והנה, [[הרמ"א]]{{הערה|1=או"ח סו"ס תרצה. וראה נטעי גבריאל - הלכות פורים בחלק השו"ת סכ"א. וש"נ.}} פוסק ש"אם שולח מנות לרעהו והוא.. מוחל לו, יצא".
והנה, [[הרמ"א]]{{הערה|1=או"ח סו"ס תרצה. וראה נטעי גבריאל - הלכות פורים בחלק השו"ת סכ"א. וש"נ.}} פוסק ש"אם שולח מנות לרעהו והוא.. מוחל לו, יצא".