אנגלית: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ו " ב־" תשמ"ו ") |
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ח " ב־" תשמ"ח ") |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
כאשר משרד החינוך ניסה לכפות על מוסדות החינוך החב"דיים בארץ להכניס את לימוד השפה האנגלית כחלק מתכנית הלימודים, הורה הרבי לעסקנים להתנגד לכך בכל התוקף{{הערה|1=בנוגע להקפדה שבחורים מארץ ישראל אינם צריכים ללמוד שפה זו, ואפילו כאשר נוסעים ללמוד בארה"ב - ראו לדוגמא, [http://col.org.il/pics/inbox/7060968_6232373.pdf אגרות חסיד עמוד 24].}}{{הערה|בשנים האחרונות בעקבות תכנית אופק חדש והקיצוץ האגרסיבי בתקציבים למי שלא עומד בסטנדרטים החדשים, נכנעו רבים ממוסדות חב"ד בארץ לתכתיבים של משרד החינוך והכניסו את לימוד האנגלית בתכנית הלימודים, צעד שגרר ביקורת קשה מצד ציבור ההורים.}}. | כאשר משרד החינוך ניסה לכפות על מוסדות החינוך החב"דיים בארץ להכניס את לימוד השפה האנגלית כחלק מתכנית הלימודים, הורה הרבי לעסקנים להתנגד לכך בכל התוקף{{הערה|1=בנוגע להקפדה שבחורים מארץ ישראל אינם צריכים ללמוד שפה זו, ואפילו כאשר נוסעים ללמוד בארה"ב - ראו לדוגמא, [http://col.org.il/pics/inbox/7060968_6232373.pdf אגרות חסיד עמוד 24].}}{{הערה|בשנים האחרונות בעקבות תכנית אופק חדש והקיצוץ האגרסיבי בתקציבים למי שלא עומד בסטנדרטים החדשים, נכנעו רבים ממוסדות חב"ד בארץ לתכתיבים של משרד החינוך והכניסו את לימוד האנגלית בתכנית הלימודים, צעד שגרר ביקורת קשה מצד ציבור ההורים.}}. | ||
ב[[התוועדות]] שבת [[פרשת וישב]] [[תשמ"ח]] נרשמה התייחסות חריגה כאשר הרבי הביא את אי-שביעות רצונו מכך ששפת הדיבור היום-יומית בין חסידים היא אנגלית ולא [[אידיש]]: {{ציטוטון|כאשר 'שפיץ חב"דניקעס' מתאספים לדבר יחדיו וכו', תמהתי לשמוע ששפת הדיבור היא - אנגלית!... עניין זה דורש תיקון - שהרי ידוע גודל העילוי ד"לא שינו את לשונם"...}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=70 שבת קודש פרשת וישב, כ"א כסלו תשמ"ח, התוועדויות תשמ"ח ח"ב עמוד 73].}}. | ב[[התוועדות]] שבת [[פרשת וישב]] [[תשמ"ח]] נרשמה התייחסות חריגה כאשר הרבי הביא את אי-שביעות רצונו מכך ששפת הדיבור היום-יומית בין חסידים היא אנגלית ולא [[אידיש]]: {{ציטוטון|כאשר 'שפיץ חב"דניקעס' מתאספים לדבר יחדיו וכו', תמהתי לשמוע ששפת הדיבור היא - אנגלית!... עניין זה דורש תיקון - שהרי ידוע גודל העילוי ד"לא שינו את לשונם"...}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=70 שבת קודש פרשת וישב, כ"א כסלו תשמ"ח, התוועדויות [[תשמ"ח]] ח"ב עמוד 73].}}. | ||
==הוצאה לאור== | ==הוצאה לאור== | ||
גרסה מ־18:17, 17 במאי 2016
השפה האנגלית הינה שפה בין לאומית המשמשת כאחת משלושת השפות העיקריות בהן משתמשים חסידי חב"ד ברחבי העולם (למד לשון הקודש ואידיש). השימוש בשפה נעשה בעיקר בעקבות מיקום חצרו של הרבי המשמש כמרכז החסידות במדינה דוברת אנגלית, ושיטתו האידיאולוגית של הרבי להפיץ תורה ויהדות ברחבי העולם, דבר המחייב שליטה בשפה האנגלית ככלי תקשורת בסיסי.
הרבי עצמו שולט בשפה האנגלית ושוחח בשפה זו עם אנשים שנפגשו עמו, וכן שלח מכתבים בשפה זו, אך משנתו והגותו לא נדפסה מעולם בשפה האנגלית על ידי מכון ההוצאה לאור הרישמי של חסידות חב"ד.
ככלל, הרבי לא עודד את לימוד השפה, וכאשר נדרש לכך - התייחס באופן פשרני.
השפה האנגלית
האנגלית הינה שפה עתיקה שהתפתחה במשך קרוב לאלף וחמש מאות שנה ועברה תהפוכות רבות עד שהפכה לשפה המדוברת ביותר בעולם.
למעשה, שפה זו כוללת ערבוביא של שפות שונות שהביאו המהגרים שהקימו את מדינת אנגליה, כאשר לאורך השנים התווספו לה מילים רבות מתרבויות שונות עד שהיא הפכה לשפה בעלת אוצר המילים הגדול ביותר (כ-600,000 מילים, פי עשר משפה ממוצעת).
למרות שהשפה מדוברת במדינות רבות, הניבים השונים של השפה דומים מאוד זה לזה (בהשוואה לשפות אחרות), דבר המקל על הבנה הדדית של דוברי דיאלקטים שונים של השפה, ומסייע להתפשטותה והפיכתה לשפה בין-לאומית.
השימוש החב"די בשפה
עם הגירתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית בשנת ת"ש וקביעת מקום מגוריו בבניין מספר 770 בשידרת איסטערן פארקווי שבשכונת קראון הייטס, עבר מרכז החצר החב"דית לאמריקה, והחסידים החלו להשתמש בשפה האנגלית על מנת להסתדר בחיי היום-יום במפגש עם האוכלוסיה המקומית.
עם הקמת המוסדות, נוצר קונפליקט בין הרצון החב"די לשמר את האידיש כשפה המדוברת בין החסידים, לבין הכרח השעה לקבוע את השפה האנגלית כשפת המוסד, על מנת להצליח לשלב בין שורותיו גם ילדים שלא רכשו את שפת האידיש והוריהם מדברים בבית בשפה האנגלית בלבד.
כשלב ראשון, קבע אדמו"ר הריי"צ שבמוסדות ליובאוויטשער ישיבה ילמדו במקביל גם בשפה האנגלית וגם בשפת האידיש, דבר שיתן מענה מצד אחד להורים דוברי אנגלית המעוניינים שילדיהם ילמדו במוסדות החב"דיים, ומצד שני ישמר את שפת האידיש כשפה המדוברת בין החסידים, על ידי לימוד הדרגתי של השפה על ידי הילדים שאינם דוברים שפה זאת בביתם הפרטי.
בהמשך, עם הקמתו של מוסד אהלי תורה כמוסד חינוך על טהרת הקודש, נקבעה שפת האידיש כשפת הלימוד, ובמקביל, הפכה השפה האנגלית לשפה השלטת ב'ליובאוויטשער ישיבה'.
למרות הנסיון לשמר את שפת האידיש כשפת הדיבור היום-יומית, החלה השפה האנגלית לדחוק את מקומה באופן הדרגתי, בעיקר בין תושבי קראון הייטס, תהליך שהתעצם כאשר החלה תנופת השליחות ודרישתו של הרבי להפיץ יהדות בכל רחבי העולם, עילה שגרמה לכך שמצד אחד צעירים רבים ביקשו לרכוש שליטה טובה יותר בשפה האנגלית כדי להצליח ביצירת קשר עם אנשים, ומצד שני הביאה לריכוזים החב"דיים בעלי תשובה שאינם מבינים את שפת האידיש, ונוצר אי-נעימות לדבר בשפה זו כאשר הם משתתפים בשיחה.
בסופו של תהליך, רוב מוסדות הלימוד החב"דיים באמריקה עברו ללמד באופן כמעט מוחלט בשפה האנגלית, וחרף מחאותיו של הרבי, זוהי השפה השלטת בדו-שיח החסידי-חב"די בארצות הברית.
בשונה משכונת קראון הייטס בה עדיין ישנם חסידים רבים המשתמשים בשפת האידיש, בכל הריכוזים החב"דיים שהוקמו סביב בתי חב"ד ברחבי היבשת משמשת האנגלית כשפה היחידה.
התייחסויות מהרבי ללימוד השפה
באופן כללי הרבי שלל השקעה יוצאת דופן בלימוד השפה האנגלית על חשבון השקעה בתחומים אחרים, ובפרט על חשבון לימוד התורה.
כבר בשנת תש"י, כאשר היה אברך שרצה לפנות זמן לצורך לימוד השפה בכדי להצליח יותר בהפצת המעיינות, ענה לו הרבי: "לבלות עתה הרבה זמן להשתלמות באנגלית - אין כדאי בשבילו. ועל פי מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ: "עד כמה הוא השיעור שיוליכו את השוקת (התורה ומצוות) אל הסוס. הגיע כבר הזמן שהסוס ילך אל השוקת"[1][2].
בהזדמנות אחרת, קישר הרבי את שלילת לימוד האנגלית עם האמונה והבטחון בביאתו הקרובה של משיח, ושלל לימוד אנגלית בשעות שאחרי סדרי הלימוד בישיבה באומרו: "למה צריך אנגלית? הרי משיח כבר מגיע!"[3].
לעומת זאת הרבי לא קיבל תירוצים של אברכים שטענו שאינם יכולים לצאת לשליחות מכיון שאינם שולטים מספיק טוב בשפה האנגלית. כך לדוגמא מסופר ביומן של הרב מרדכי קלמנסון מחודש ניסן תשי"ב, שהרבי ענה לאחד האברכים שטען כך: "בנוגע לעניני העולם הינך מסתדר עם שפת המדינה, ופתאום זה מהווה בעייה?", ובהזדמנות אחרת הרבי אף עודד אנשים פרטיים להשקיע בלימוד השפה ולדעת אותה על בורייה כאמצעי עזר להפצת המעיינות[4].
כאשר משרד החינוך ניסה לכפות על מוסדות החינוך החב"דיים בארץ להכניס את לימוד השפה האנגלית כחלק מתכנית הלימודים, הורה הרבי לעסקנים להתנגד לכך בכל התוקף[5][6].
בהתוועדות שבת פרשת וישב תשמ"ח נרשמה התייחסות חריגה כאשר הרבי הביא את אי-שביעות רצונו מכך ששפת הדיבור היום-יומית בין חסידים היא אנגלית ולא אידיש: "כאשר 'שפיץ חב"דניקעס' מתאספים לדבר יחדיו וכו', תמהתי לשמוע ששפת הדיבור היא - אנגלית!... עניין זה דורש תיקון - שהרי ידוע גודל העילוי ד"לא שינו את לשונם"..."[7].
הוצאה לאור
| ערך מורחב – ועד שיחות באנגלית |
עם הגעתו של הרבי לארצות הברית, מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לתפקיד יו"ר בית ההוצאה לאור החב"די קה"ת, והתבקש על ידו לדאוג להוצאה לאור של טקסטים באנגלית לילדים, במקביל להוצאה לאור של תורת נשיאי חסידות חב"ד.
בראשונה, עסק הרבי בעריכת תרגום מדוייק של קטעי תפילה וברכות בסיסיים, ובהמשך בעריכת לוח יומי לילדים (שיצא לאור גם לקראת שנת תש"ג וגם לקראת שנת תש"ד), וחוברות תוכן חודשיות לילדים, ובנוסף לכך יצאו לאור מזמן לזמן פרוספקטים ייעודיים ופרסומים שונים באנגלית.
בשנת תשל"ח נוסד ועד שיחות באנגלית (בשפת המקור: Sichos in English), שנועד לתת מענה לביקוש הגובר והולך של טקסטים יהודיים בשפה האנגלית, המיועדים לשכבה הגבוהה יותר של הקהל דובר האנגלית, המעוניין להתגבר על הגבלות השפה וללמוד את משנתו והגותו של הרבי.
מוסד זה בניהולו של הרב יונה אבצן הפך למוסד ההוצאה לאור הרשמי של הספרות החב"דית באנגלית, והוא מהווה סניף עצמאי של בית ההוצאה לאור קה"ת ופועל תחת שמו.
בשנת תשמ"ו התרחבה פעילות הארגון, והארגון החל לתרגם מלבד שיחותיו המקוריות של הרבי טקסטים חב"דיים נוספים מתורתם של שאר נשיאי חב"ד, וכן סיפורת חסידית וספרי מחשבה והגות מאת חסידים בני דורנו.
מכתבי הרבי בשפה האנגלית
בשונה מרוב הטקסטים החב"דיים באנגלית, המתפרסמים כתרגום של דברי הרבי, ישנה יריעה רחבה של מכתבים שכתב הרבי לאישים שונים במקור בשפה האנגלית.
ייחודיותם של מכתבים אלו היא בביטויים המיוחדים השזורים בהם, כאשר השימוש בשפה האנגלית 'אילץ' כביכול את הרבי להשתמש במקומות רבים בגוף ראשון ולהתייחס לעצמו בצורה ישירה יותר, דבר נדיר באגרות קודש באידיש ובלשון הקודש.
מכתבים אלו יוצאים לאור בשתי סדרות מקבילות, כאשר האחת נדפסת באופן כרונולוגי על פי סדר השנים (בהוצאת וועד שיחות באנגלית, בשנת תשע"ד החלה ההוצאה לאור של סדרה מקבילה בעברית המתרגמת מכתבים אלו על ידי מערכת שבועון בית משיח), והשניה מקוטלגת לפי ענינים, ויוצאת לאור על ידי משפחת הרב ניסן מינדל שהופקד על ידי הרבי להקליד ולערוך את המכתבים על פי מה שהכתיב לו (סדרה זו רואה אור בתרגום לעברית תחת השם 'מורה לדור נבוך').
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק ג' אגרת תרמא.
- ↑ ראו גם אגרות קודש חי"ז עמוד לח אגרת ו'קפד: "במענה למכתבו מג' ניסן, בו שואל: הקדיש זמנו ללמוד תורתנו הקדושה, ובמילא אין לומד כדבעי השפה האנגלית, ושואל אם נכון סדר זה . . בודאי שנכון הדבר".
- ↑ רשימת דברים מיחידות של הרב אברהם דוד וילהלם, 'תשורה', כ"ד באדר ב' תשס"ה עמ' 25.
- ↑ אגרות קודש מתורגמות, חלק ב' עמוד 230 (במקור - חי"ב עמ' עד אגרת ג'תתפג).
- ↑ בנוגע להקפדה שבחורים מארץ ישראל אינם צריכים ללמוד שפה זו, ואפילו כאשר נוסעים ללמוד בארה"ב - ראו לדוגמא, אגרות חסיד עמוד 24.
- ↑ בשנים האחרונות בעקבות תכנית אופק חדש והקיצוץ האגרסיבי בתקציבים למי שלא עומד בסטנדרטים החדשים, נכנעו רבים ממוסדות חב"ד בארץ לתכתיבים של משרד החינוך והכניסו את לימוד האנגלית בתכנית הלימודים, צעד שגרר ביקורת קשה מצד ציבור ההורים.
- ↑ שבת קודש פרשת וישב, כ"א כסלו תשמ"ח, התוועדויות תשמ"ח ח"ב עמוד 73.