ניצוץ משיח – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " תשמ"ג " ב־" תשמ"ג "
שורה 8: שורה 8:
[[הרבי]] הביא לכך מקור ורמז בדברי חז"ל בביאורי המקרא את הפסוק{{הערה|במדבר כד, כז.}}: "דרך כוכב מיעקב", מבארים חז"ל שהוא נבואה על מלך המשיח{{הערה|תלמוד ירושלמי תענית פרק ד' הלכה ה. תרגום אונקלוס על הפסוק. ופירוש הרמב"ן על הפסוק.}}. אמנם במקום אחר אמרו בזה פירוש נוסף שכוונת הפסוק הוא לכל אחד מ[[ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי מעשר שני סוף פרק ד.}}. ומכיוון שעל פי האמת כל הביאורים שישנם בפסוק אחד שייכים זה לזה{{הערה|ועד בנוגע לפס"ד במעשה בפועל, כידוע הראי' מ"שעטנז" (נדה סא, ב) - ראה לקו"ש ח"ג ע' 782.}}. (וההוכחה לזה היא מדרשת חז"ל על המילה "שעטנז" המורכבת משלשה מילים 'שוע' 'טווי' ו'נוז' שמכך הסיקו להלכה שאיסור שעטנז הוא רק כשהתקיימו כל אופני וחלקי המלאכה) מוכח מכך ששיך לשַיֶיך כל אחד מישראל לנשמת משיח, שנאמר עליו שהוא 'כוכב מיעקב' והוא לפי שיש בו ניצוץ מנשמתו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ב עמוד 599 ועמוד 692 בהערה וראה תורת מנחם התוועדויות תשמ"ו חלק א עמוד 344}}.
[[הרבי]] הביא לכך מקור ורמז בדברי חז"ל בביאורי המקרא את הפסוק{{הערה|במדבר כד, כז.}}: "דרך כוכב מיעקב", מבארים חז"ל שהוא נבואה על מלך המשיח{{הערה|תלמוד ירושלמי תענית פרק ד' הלכה ה. תרגום אונקלוס על הפסוק. ופירוש הרמב"ן על הפסוק.}}. אמנם במקום אחר אמרו בזה פירוש נוסף שכוונת הפסוק הוא לכל אחד מ[[ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי מעשר שני סוף פרק ד.}}. ומכיוון שעל פי האמת כל הביאורים שישנם בפסוק אחד שייכים זה לזה{{הערה|ועד בנוגע לפס"ד במעשה בפועל, כידוע הראי' מ"שעטנז" (נדה סא, ב) - ראה לקו"ש ח"ג ע' 782.}}. (וההוכחה לזה היא מדרשת חז"ל על המילה "שעטנז" המורכבת משלשה מילים 'שוע' 'טווי' ו'נוז' שמכך הסיקו להלכה שאיסור שעטנז הוא רק כשהתקיימו כל אופני וחלקי המלאכה) מוכח מכך ששיך לשַיֶיך כל אחד מישראל לנשמת משיח, שנאמר עליו שהוא 'כוכב מיעקב' והוא לפי שיש בו ניצוץ מנשמתו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ב עמוד 599 ועמוד 692 בהערה וראה תורת מנחם התוועדויות תשמ"ו חלק א עמוד 344}}.


הרבי גם הסביר על פי עניין זה קטע תמוה בסדר התפילה. בעת פתיחת הארון להוצאת ספר התורה בימים טובים מתפלל כל הציבור ואומר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32581&st=&pgnum=184&hilite= סידור תהילת ה' (הישן) עמוד 184].}}: "רבונו של עולם . . ויתקיים בנו מקרא שכתוב{{הערה|ישעיה יא, ב.}} ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה". כלומר, הציבור מתפלל שיתקיים בו פסוק ונבואה שנאמרה אודות משיח צדקנו?! תמיהה זו העלה הרב [[חיים אלעזר שפירא]] בעל המנחת אלעזר בספרו חמשה מאמרות{{הערה|אות כז.}} והשאיר שיש לאומרו למרות התמיהה כי בוודאי נקבע כן על פי גדולי ישראל. אמנם הרבי מסביר שעל פי האמור בספר מאור עיניים שכל אחד מישראל יש לו חלק מנשמת משיח ממילא נמצאים אצלו (מעין) תכונותיו של משיח ושוב שייך שיבקש שיתקיים בו עצמו פסוק זה{{הערה|התוועדויות תשמ"ג חלק ג עמוד 1315 ואילך. התוועדויות תשמ"ו עמוד 144 ואילך.}}.
הרבי גם הסביר על פי עניין זה קטע תמוה בסדר התפילה. בעת פתיחת הארון להוצאת ספר התורה בימים טובים מתפלל כל הציבור ואומר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32581&st=&pgnum=184&hilite= סידור תהילת ה' (הישן) עמוד 184].}}: "רבונו של עולם . . ויתקיים בנו מקרא שכתוב{{הערה|ישעיה יא, ב.}} ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה". כלומר, הציבור מתפלל שיתקיים בו פסוק ונבואה שנאמרה אודות משיח צדקנו?! תמיהה זו העלה הרב [[חיים אלעזר שפירא]] בעל המנחת אלעזר בספרו חמשה מאמרות{{הערה|אות כז.}} והשאיר שיש לאומרו למרות התמיהה כי בוודאי נקבע כן על פי גדולי ישראל. אמנם הרבי מסביר שעל פי האמור בספר מאור עיניים שכל אחד מישראל יש לו חלק מנשמת משיח ממילא נמצאים אצלו (מעין) תכונותיו של משיח ושוב שייך שיבקש שיתקיים בו עצמו פסוק זה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ג עמוד 1315 ואילך. התוועדויות תשמ"ו עמוד 144 ואילך.}}.


בנוסף לאמור, מכיוון שמשיח יגאל את כל אחד ואחד מישראל בהכרח שיש למשיח שייכות בינו לכל אחד. שכשם של[[משה רבינו]] יש קשר לכל אחד מישראל וכביאור תורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה בעלותך לא, ד ועוד.}} על הפסוק{{הערה|במדבר יא, כא.}}:"שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו" שכוונת משה הייתה שעם ישראל הם כרגליו וחלק ממנו. ואילולי קשר זה לא היה ביכולתו של משה לגאול את היהודים ממצרים.{{הבהרה|ראה שיחה}} כך גם בכדי שמלך המשיח יוכל לגאול את ישראל בהכרח שכל אחד מהעם היהודי הוא חלק מנשמתו וקשור אליו שלכן על ידי ביאתו יגאל אותו.{{הערה|התוועדות תשמ"ג חלק ג עמוד 1315.}}
בנוסף לאמור, מכיוון שמשיח יגאל את כל אחד ואחד מישראל בהכרח שיש למשיח שייכות בינו לכל אחד. שכשם של[[משה רבינו]] יש קשר לכל אחד מישראל וכביאור תורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה בעלותך לא, ד ועוד.}} על הפסוק{{הערה|במדבר יא, כא.}}:"שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו" שכוונת משה הייתה שעם ישראל הם כרגליו וחלק ממנו. ואילולי קשר זה לא היה ביכולתו של משה לגאול את היהודים ממצרים.{{הבהרה|ראה שיחה}} כך גם בכדי שמלך המשיח יוכל לגאול את ישראל בהכרח שכל אחד מהעם היהודי הוא חלק מנשמתו וקשור אליו שלכן על ידי ביאתו יגאל אותו.{{הערה|התוועדות [[תשמ"ג]] חלק ג עמוד 1315.}}


==עניינו==
==עניינו==
שורה 39: שורה 39:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43327&st=&pgnum=109 מאור עיניים]''' - פרשת פנחס.
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43327&st=&pgnum=109 מאור עיניים]''' - פרשת פנחס.
* הרבי - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&st=&pgnum=140&hilite= תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ג חלק ג]''' עמוד 1315 - שייכותו של משיח לכל אחד מישראל.  
* הרבי - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&st=&pgnum=140&hilite= תורת מנחם - התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ג]''' עמוד 1315 - שייכותו של משיח לכל אחד מישראל.  
* הרבי - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=347 תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ו]''' שיחת ליל שמחת תורה - עניינו של ניצוץ משיח. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=373 באידיש]  
* הרבי - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=347 תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ו]''' שיחת ליל שמחת תורה - עניינו של ניצוץ משיח. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=373 באידיש]  
* הרבי - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=130 ספר השיחות - תשנ"ב]''' - משיח הוא עצם שלמעלה מיחידה. (אידיש)
* הרבי - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=130 ספר השיחות - תשנ"ב]''' - משיח הוא עצם שלמעלה מיחידה. (אידיש)