ספירת העומר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 ==בקבלה ובחסידות==
 [[קובץ:ספירת העומר באגד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספירת העומר היומית מופיעה במסך אוטובוס אגד]]
-על פי [[תורת הקבלה]], שבעת השבועות של ספירת העומר מקבילות ל[[שבעת המידות]]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]. בכל שבוע, מזדככים עם ישראל בבירור ובתיקון מידה נוספת: השבוע הראשון מוקדש לבירור מידת ה'חסד', השבוע השני לבירור מידת ה'גבורה', וכן הלאה. שבעת הימים בכל שבוע מקבילים לחלקים הפרטיים שבכל מידה, כפי שהיא עצמה מורכבת בפרטיות משבעת המידות - כך שבשבוע הראשון לספירת העומר, המוקדש לבירור מידת החסד, מבררים ביום הראשון את מידת ה'חסד שבחסד', ביום השני את מידת ה'גבורה שבחסד' וכן הלאה. כך שבסיומם של ארבעים ותשעת ימי הספירה, נמצאים בני ישראל לאחר השלמת בירור המידות כולן לפרטיהן, וזו ההכנה הנדרשת לקבלת התורה ב[[חג השבועות]]{{הערה|ראה בכל זה באריכות במאמרי הרבי: ד"ה וספרתם תשי"א, ד"ה להבין ענין ספירת העומר וד"ה משכני תשח"י, ובמקומות המצויינים שם. ועוד.}}.
+ב[[תורת החסידות]] מתייחדים ביאורים רבים למשמעותם של ימי ספירת העומר והעבודה הרוחנית שלהם. תורת החסידות שמה את הדגש על עבודת ימי הספירה כחלק מתהליך כולל שמתחיל ב[[חג הפסח]] ונמשך עד ל[[חג השבועות]], [[מתן תורה]]:
+בזמן [[יציאת מצרים]] היו [[עם ישראל]] שקועים בתוך טומאת מצרים ולא היו זכאים לגאולה בכח עבודתם האישית. הגאולה הגיעה רק בכח האור העליון שהאיר להם מלמעלה, כלשון ההגדה של פסח: "נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם", בלי להתחשב במצבם האישי. מכיוון שההשפעה של גאולת מצרים הגיעה רק מלמעלה, היא לא פעלה שינוי פנימי ומהותי ב[[נפש הבהמית]] של בני ישראל, והרע שלהם נשאר בתוקפו. לשם כך הגיעו ימי הספירה, בהם נדרשו בני ישראל לזכך את עצמם ולתקן את מידותיהם בעבודה אישית, ולא רק בכח הסיוע מלמעלה. לאחר עבודת בני ישראל במשך ימי הספירה, היו שני המעלות: הן של הגילוי מלמעלה, והן של עבודת בני ישראל מלמטה - וכך יכלו בני ישראל לזכות לגילוי של מתן תורה, שחיבר בין עליונים ותחתונים ושילב את מעלת האור העליון יחד עם ההשפעה הפנימית על מציאות התחתון.
+בהתאם לכך היא גם העבודה כיום בימים אלו: חג הפסח הוא זמן בו מקבל כל יהודי גילוי נעלה מלמעלה בלי יחס למצבו האישי. לאחר מכן הוא נדרש לעבוד ולתקן את מידותיו בעבודה אישית ומתמשכת במהלך ימי הספירה, וכך להגיע מוכן ומזוכך לקבלת התורה{{הערה|ראה בכל זה לקוטי שיחות חלק א' ע' 265. חלק ב' ע' 302. ד"ה וספרתם תשי"א. ד"ה להבין ענין ספירת העומר וד"ה משכני תשח"י, ובמקומות המצויינים שם. ועוד.}}.
+על פי הסבר זה מבוארת בחסידות גם הסיבה לכך שקרבן העומר מגיע משעורים - מאכל בהמה, בשונה משאר המנחות שמגיעות מן החיטים - מאכל אדם{{הערה|ראה [[מסכת סוטה|סוטה]] יד, א.}}: כיון שענינם של ימי ספירת העומר הוא לברר את הנפש הבהמית{{הערה|ד"ה וספרתם הנ"ל.}}.
+===תיקון המידות===
+על פי [[תורת הקבלה]], שבעת השבועות של ספירת העומר מקבילות ל[[שבעת המידות]]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]. בכל שבוע, מזדככים עם ישראל בבירור ובתיקון מידה נוספת: השבוע הראשון מוקדש לבירור מידת ה'חסד', השבוע השני לבירור מידת ה'גבורה', וכן הלאה. שבעת הימים בכל שבוע מקבילים לחלקים הפרטיים שבכל מידה, כפי שהיא עצמה מורכבת בפרטיות משבעת המידות - כך שבשבוע הראשון לספירת העומר, המוקדש לבירור מידת החסד, מבררים ביום הראשון את מידת ה'חסד שבחסד', ביום השני את מידת ה'גבורה שבחסד' וכן הלאה. כך שבסיומם של ארבעים ותשעת ימי הספירה, נמצאים בני ישראל לאחר השלמת בירור המידות כולן לפרטיהן, וזו ההכנה הנדרשת לקבלת התורה ב[[חג השבועות]].
+בכמה ממאמרי החסידות מבוארת המשמעות של המידות לפרטיהן - איך כל מידה מורכבת וכלולה מכל שאר המידות, וכיצד מתבטא כל פרט ופרט הן כפי שהוא בנפש הבהמית והן כפי שהוא צריך להיות על ידי התיקון, ב[[נפש האלוקית]]{{הערה|ראה ד"ה וספרתם וד"ה להבין הנ"ל. ועוד.}}.
 על פי הקבלה ימים אלו נחשבים לימי דין ואלו ימים של חשבון נפש שהם למעשה הכנת הנשמה לקראת מתן תורה{{מקור}}.